בעוד עיני העולם נשואות אל עבר העיסוק האירני הנמרץ בהשלמת תוכנית הגרעין הצבאית שלה, המתבססת בראש וראשונה על העשרת אוראניום באמצעות סרקזות מתקדמות האמורות להפיק חומר בקיע לחימוש פצצות וראשי קרב, הודלפו לאחרונה בכלי התקשורת האמריקניים רסיסי מידע המצביעים על התעוררות "השוק השחור" המתמחה בהברחת רכיבים וחומרים גרעיניים.
קהילת המודיעין האמריקנית העריכה עד החודשים האחרונים כי רשת ההברחות שנוהלה ביד רמה בידי מדען הגרעין הפקיסטני ד"ר עבד אל-קדיר חאן, ואשר הייתה אחראית בין היתר לקידום דרמטי של תוכניות הגרעין של צפון קוריאה ואירן, חדלה מלהתקיים, בפרט לאחר סיכול הברחת המשלוח רחב ההיקף של סרקזות לטריפולי (אוקטובר 2003), שהיה אמור להפוך את לוב למדינה בעלת יכולת גרעינית צבאית.
בעקבות לחץ אמריקני על שלטונות פקיסטן, הושם ד"ר חאן במעצר בית, וחברים נוספים שפעלו מטעמו נעצרו או שצעדיהם הוגבלו, אולם ידוע כי בין 50 ל-100 פעילים ברשת, בעיקר מקרב מדינות במזרח אירופה, חמקו מידי החוק. הגם שהפקיסטנים סירבו באדיקות לאפשר לסוכנות הביון המרכזית של ארה"ב לתחקר את ד"ר חאן, הונחל לאמריקנים מסר לפיו מדען הגרעין חדל לחלוטין מעיסוקו המקצועי. עם זאת, בראשית 2009 דווח כי הושגה הסכמה בין עורכי דינו של חאן לבין רשויות המשפט הפקיסטניים בדבר שחרורו של המדען בתנאים מגבילים, כולל פיקוח על תנועותיו ושיחות הטלפון שלו.
מסתבר עתה, כי מספר מומחים שנמנו עם רשת ההברחות החשאית של ד"ר חאן, קיבלו לאחרונה פניות מגורמים סמי-מדינתיים, מהמזה"ת וממדינות אחרות, בבקשה לגייסם כדי להרתם למתן סיוע לפעילות הקשורה למיזמי גרעין חשאיים. המדינות שנזכרו בדיווחי המודיעין האמריקניים בהקשר זה הן אירן, סוריה, סודן, צפון קוריאה, מייאנמר, ניגריה וברזיל.
המידע שראה אור בארה"ב (בעיקר ביומון "וושינגטון טיימס") אינו מכיל פרטים אודות מהות המגעים בין המדינות הנ"ל לבין חברי רשת "השוק השחור" הגרעיני, אולם יש בו כדי להצביע על ניסיונות נמשכים של מדינות שונות, בפרט כאלה המסווגות כמשתייכות ל"ציר הרשע", להשיג נגישות לציוד וחומרים המיועדים לקדם מאמצים חשאיים בתחומים גרעיניים אסורים.
דובר מחלקת המדינה בוושינגטון שהתייחס לדיווחים אלה, ציין כי "הגם שפקיסטן חזרה והדגישה כי רשת ההברחות של ד"ר חאן חדלה מלהתקיים, הרי שממשל אובמה פוקח עין על כל הפרה של כללי אי ההפצה של ציוד וחומרים בלתי קונבנציונליים". הדובר הוסיף כי "ארה"ב עוקבת מקרוב אחר מרכיבי הרשת של ד"ר חאן, מאחר שהמדען הפקיסטני היה אחראי לחלק הארי של הברחת חומרים אסורים בעשור האחרון". לטענתו, שיתוף הפעולה עם שלטונות פקיסטן ועם מדינות נוספות הניב את סיכול פעילותה של רשת ההברחות שלו.
דובר מטעם ה-CIA התחמק מתשובה ישירה לנושא הנ"ל והסתפק בקביעה כי "פירוק רשת ההברחות בראשות ד"ר חאן הייתה בבחינת הישג מודיעיני מן המעלה הראשונה". למרות ביטויי שביעות הרצון היחסית של גורמי הממשל בוושינגטון, חושדים מומחים אמריקנים בדימוס, כי יש להתייחס במידה של ספקנות למידע שמקורו בשלטונות הפקיסטניים בהקשר לגורלה של הרשת החשאית של ד"ר חאן. יתר על כן, הללו חושדים כי קיימת מידה בלתי מבוטלת של העלמת עין מפעילותו של מדען הגרעין, גם בימים אלה. האפשרות לחידוש פעילות חשאית של הברחת רכיבים וחומרים גרעיניים מציבה אתגר מודיעיני לא פשוט בשל המיומנות המוכחת של חברי הרשת של ד"ר חאן ויכולתם להסוות היטב את מהות המשלוחים. בהקשר זה ראוויה לתשומת לב העובדה כי סוריה ממשיכה במאמצים להשיג יכולת גרעינית צבאית, קרוב לוודאי בהנחייה מגבוה, במשתמע, הלקח טרם נלמד בדמשק. לעומת זאת, ייתכן כי החיזור האירני המחודש אחר ד"ר חאן מצביע על קשיי תפעול של מערך הסרקזות להעשרת אוראניום, שנרכשו בשעתו בחשאי מהמדען הפקיסטני. איזכורה של סודן במסגרת זו מהווה אף היא מעין "איתות אזהרה", הן מעצם חשיפת החתירה הסודנית לרכישת יכולת גרעינית, ולא פחות מכך, בשל הנוכחות של פעילי אל-קאיעדה במרחב גיאוגרפי זה, על פוטנציל הסיכון העלול להסתמן מכך.
