עם כל הצניעות והענווה, יש הרבה מלומדים ואינטלקטואלים באגף הימני-ציוני, ממרבית הזועקים חמס על דרישה מחוצפת כזאת של פיטורי מרצים אנטי ציוניים - ואני חושב שהם צודקים - אלה שדורשים את סילוקם. ואם מרצה מחונן גר בהתנחלות או מביע דעות ציוניות - הוא פסול ומוחרם, זוהי בורות וגם שלטון-אימים של פוליטרוקים.
אם אוניברסיטת בן-גוריון, יותר נכון - מחלקה מסוימת של פוליטיקה וממשל שבתוכה - הפכה לקן צרעות אנטי-ציוני, אנטי-ישראלי - זה בהחלט מוצדק. אם מרצים ממחלקה זו נפגשו בזמנו עם
יאסר ערפאת בתקופת הפיגועים והאינתיפאדה ותמכו בו בסתר או בגלוי - אחרים מסתובבים בעולם, ועד היום מרצים ומסיתים נגד המדינה, ועל כך ראוי ורצוי להוקיעם.
אם לפי הפרסומים בתקשורת, "
הקרן החדשה לישראל" תומכת בארגונים אנטי-ציוניים, שמסיתים ופוגעים בישראל, במדינה, בממשלה ובקיומה - למה לשתוק ולמה לתרום לה? על ההסברה הישראלית ועמותות ציוניות לפנות לתורמים הגדולים, להצביע ולהתריע בפניהם על כיווני הכסף והמטרות של כספם ולבקש מהם להפסיק לתרום ולשנות כיוון לגופים ציוניים חיוביים.
זאת חוצפה ישראלית קלאסית לבקש תרומות, לקבל כסף מהציבור ומהממשלה לקיום האקדמיה, ובו בזמן קמים מרצים מתוכה, החיים ונושמים בזכות הכסף של המדינה הציונית השנואה עליהם והציבור הנוטה ימינה - ומשמיצים את המדינה, ויתרה מכך, פונים לגופים זרים כדי להחרים את ישראל ומוסדותיה. ממש לא יאומן כי יסופר.
'אקדמיה' באה מהמילה היוונית - AKADEMEIA, על-שם בית הספר או המדרש, שהקים אפלטון ליד אתונה, על-שם האל היווני אקדמוס. ומכאן - התפתחות בתי הספר הגבוהים למדעים - הקרויים 'אקדמיות'. זהו מקום שבו ניתן ללמוד, לשמוע ולהשמיע דעות לכאן ולכאן, מנוגדות מרגיזות, אך בגבולות סבירים, ראויים ומאוזנים של מה שקרוי
חופש הביטוי, והכוונה לחופש הביטוי - לא השיסוי, לא הביזוי, לא ההסתה נגד המדינה וקיומה.
גם בית המשפט העליון שלנו בשבתו כבג"צ, ובמיוחד הנשיא לשעבר פרופ'
אהרן ברק, אמרו לא פעם שחופש הביטוי במדינה דמוקרטית אינו חופש מוחלט, ללא גבולות ומעצורים. החופש כולל את האפשרות לומר דברים מרגיזים ומחוצפים, אך בגבול שלא יחצה ויעבור את האיזון שבין קיום המדינה, שרידותה ובטחונה.
המרצים הספציפיים מאוניברסיטת בן-גוריון + חבריהם באקדמיה בארץ + אמנים ויוצרים למיניהם, נוסח מוחמד בכרי - יוצר הסרט האנטי-ישראלי, האנטי-צה"לי, השקרי והנבזי "ג'נין-ג'נין", שהציג את צה"ל וחייליו כקלגסים נאציים - אותם יש להוקיע בכל מחיר, גם דרך "הכיס" - כלומר, תרומות.
והרי מספר דוגמאות להמחשה:
ח"כ לשעבר
אברהם בורג פרסם ספר ולאחריו התראיין בעיתון הארץ בהרחבה מול העיתונאי
ארי שביט (יוני 2007) ובו אמר מספר דברי חוכמה וחידוד, עליהם נאמר: "אוי לאוזניים שכך שומעות ולעיניים שכך רואות".
ח"כ אברהם בורג, יו"ר הכנסת לשעבר, יו"ר הסוכנות היהודית לשעבר, כמעט יו"ר מפלגת העבודה בעבר, פעיל פוליטי חברתי ואיש עסקים, שנסע בג'יפ + נהג, שנתיים, על-חשבון הכנסת והסוכנות, ולא רצה להיפרד ממנו, איש המוסר, המגלגל עיניים לשמים בנושאי דת, מדינה ופוליטיקה, התגלה בכל עליבותו המוסרית, ובתפיסתו הציונית של העם היהודי, מדינת ישראל והתפוצות. כשקראתי את המאמר בעיתון הארץ ואת שאלותיו הנוקבות של ארי שביט, מול תשובותיו החלקלקות, המתחמקות, כאילו פילוסופיות של אברהם בורג, ואת הראיונות שלו ברדיו ובטלוויזיה, נדמה היה לי שמדובר באדם לקוי-הבנה, או ביצור מכוכב אחר שהגיע לישראל על תפיסת עולמו היהודי והציוני, אדם שרוצה להחזיר אותנו עשרות שנים לאחור, תפיסה של "היהודי הנודד", או היהודי "כאזרח העולם" - חסר מדינה ומולדת. בראיונות שמעתי מפיו את התיאוריה, המתאימה לתפיסה של "נטורי קרתא", לאמור: עדיף ליהודים לחיות בגולה משועבדים וכנועים לפריצים למיניהם, להתחבק עם הצורר
אחמדינג'אד באירן בכינוס מכחישי השואה.
מהי בקצרה תפיסתו של בורג, לפי חלוקת ההיררכיה שלו:
א. הוא אזרח העולם
ב. יהודי
ג. ישראלי
ועל כן הוא ממליץ, לכל יהודי וישראלי, להוציא דרכון זר והיה אם... או כגיבוי או כאזרח העולם, שיוכל לנוע ולנוד בתבל, כדי לנסות ולהשפיע ולהשמיע.
ומה ההבדל אם כן בין התיאוריה של בורג לבין התיאוריה של ח"כ לשעבר
עזמי בשארה והח"כים הערביים המטיפים למדינת כל אזרחיה, כדי שניתן יהיה למחוק את הצביון יהודי ציוני של המדינה. דבריו של בורג הם דברי כפירה ומינות בכל העיקרון הציוני-מדיני של הקמת מדינת ישראל, כמרכז לעם יהודי בכל העולם. אברהם בורג ממליץ לבטל את "חוק השבות", הנותן את הבסיס לכל יהודי בעולם לעלות לישראל, למדינת היהודים, ולהפוך לאזרח בה. בורג, למעשה, טוען שיש לבטל או לשנות את "מגילת העצמאות" ואת הקביעה העקרונית והערכית שבהצהרה זו - הקמת מדינה יהודית ציונית ודמוקרטית. אם אברהם בורג כך, למה שנופתע מהחרם האקדמי האנגלי, לרבות אינטלקטואלים מתוכנו התומכים בחרם.
בתוכנית פוליטיקה של ערוץ 1 הופיעה לאחרונה פרופסורית צבעונית, מאוניברסיטת תל אביב, שטענה בלהט בעד ובתמיכה בחרם, מבלי להביא ולו נימוק אחד, למה ישראל צריכה להיות ביו"ש, למה צריכים מחסומים, למה צריך כיבוש, למה צריך להתגונן מפני מחבלים, יורי קסאמים, רוצחי ילדים, מפוצצי אוטובוסים ומסעדות. אולי בכל זאת יש גם נימוקים שכנגד, משכנעים למדי. אך מה לי מאקדמאים יפי-נפש, קוסמופוליטיים, חסרי שורשים, מלחכי פינכה של האליטות העולמיות, אם בחור כמו בורג, חובש כיפה סרוגה, חי שנים בשקר עצמי ובשקר לסביבתו בתפקידיו הממלכתיים ציבוריים. לא נותר לי אלא להגיע למסקנה עצובה כי לאברהם חסר בורג.
אפשר לצרף אליו גם אחרים בווריאציות שונות לקבוצה הזו. ואפשר גם לומר, שלאורך כל ההיסטוריה היהודית נמצאו טיפוסים מלאי תסביכים גלותיים מתבטלים בפני הפריץ. משת"פים מסוג זה היו גם המתייוונים והמומרים, משתפי הפעולה עם הנאצים במחנות ההשמדה, ועכשיו המשתפים המודרניים עם תעודות אוניברסיטאיות.
והנה מספר דוגמאות ליקירי ישראל ואזרחיה:
הסופרת בתיה גור מצאה לנכון להשמיץ את ראש ממשלת ישראל,
אריאל שרון, בכינוס אקדמאים בבלגיה לפני שנים. ארגון "בצלם" פרסם חוברת לחיילי צה"ל ובה מצוין כי ה' באייר - שהוא "יום העצמאות" של ישראל - כיום השואה של הערבים והניצחון במלחמת העצמאות, כיום "הנכבה" - יום האבל שלהם, כאשר צבאות ערב פלשו לישראל במטרה להשמידה.
כאשר בראיון עם בתיה גור (
ידיעות אחרונות, 10.3.05) מצוין כי היא בת להורים ניצולי שואה, מה הכוונה, ומה עלינו להבין? שיש לה "ייסורי מצפון" שנשארנו בחיים? שיש ניצולי שואה ופליטים ושהנרצחים והנשרפים הם שגרמו לשואה? אולי בזכותם אנחנו כובשים כאן בישראל ולכן אין לנו לגיטימיות?
כאשר הגב' בתיה גור נסעה לבלגיה על-חשבון משרד החוץ ובמימונו, כלומר - על-חשבון כספינו, שם טענה כי היא לא כועסת על המתאבדים - מה זה אומר לציבור העולמי, לגויים? ומה זה אומר לנו? ומה לגבי מאות ההרוגים והפצועים מהאינתיפאדה, מהמחבלים, מהפיגועים ומהקסאמים?
כאשר אמנים ישראלים על במות העולם ובפסטיבל קאן קמים ומשמיצים את ישראל ואת מנהיגיה, מה לנו כי נלין על החרם? כאשר אמנים ומנהלי אוניברסיטות בעולם ביקשו מישראלים לא להגיע, כדי לא לעודד תשומת לב והפגנות, מה לנו כי נלין? כאשר אלוף בצה"ל לא יכול לנחות בלונדון מפחד שייעצר, ובבלגיה מגישים כתב אישום נגד ראש ממשלת ישראל (אריאל שרון) על
פשעי מלחמה, ורק ברגע אחרון מתקנים את החוק שם, מה לנו כי נלין?
ומי עומד בראש המחרימים - האינטליגנציה בבריטניה. אותה אנגליה שביצעה פשעי מלחמה ופשעים נגד אזרחים באירלנד משך דורות, במנדט הבריטי בארץ, בקולוניות שלה; ועכשיו חיילי בריטניה וארה"ב מבצעים פעולות בעירק, חמורות פי עשרה מאשר חיילי צה"ל עשו אי-פעם בשטחים הכבושים. בלגיה, שביצעה פשעי מלחמה בקולוניות באפריקה ובמיוחד "בקונגו הבלגית" - מדינה אותה ניצלו, סירסו, אנסו, רוקנו ממשאביה בלי לדאוג לאוכלוסיה, לתשתיות ולחינוך - אותה בלגיה שבזמן מלחמת העולם השנייה שיתפה פעולה עם הנאצים; היא שמעזה להטיף לנו מוסר?
ויתרה מכך - בכותרת עיתון
מעריב מיום 30.10.05 נכתב: "אנשי שמאל נגד פרס הנובל לפרופ' אומן". וכל זאת למה? (כי לדעת חותמי העצומה, שרובם נמצאים בחו"ל וחלקם לא יהודים) מכיוון שתרומתו בתחום הכלכלה ותורת המשחקים מעודדת תפיסות מלחמתיות באמצעות עבודתו המדעית. אתם הבנתם את זה? כמובן שמיד הצטרפו לעצומה שמאלנים ואנטי-ציונים מבין האינטליגנציה שלנו, כמו ד"ר רוחמה מרטון, שלטענתה דעותיו של פרופ' אומן יש בהן לחץ המכוון נגד הפלשתינים לוותר על מאבקם ולהוכיח אותם לעשות ויתורים לא מוסריים, ולמעשה היא לא מבינה למה אנשים מסוגו של פרופ' אומן - שמאמין בישראל ובעמו - לא גונה בפומבי (יש לציין כי פרופ' אומן הוא חבר בחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, המזוהה עם הימין).
ואם זה לא מספיק, נבחר לאחרונה פרופ' נעם חומסקי, יהודי, שונא ישראל מובהק ומשמיץ מדינת ישראל, כאינטלקטואל מוביל בעולם. מכאן אתה למד, שאינטלקטואלים שמאלניים, מקבלי פרסום ומלגות - הם אנשים נאורים, אובייקטיביים, דואגים לכלל אזרחי העולם, לא מקדמים דעות פוליטיות; ורק היהודים והישראלים הם החריגים שצריך להחרים, כולל מקבלי פרס נובל, אם הם שייכים לימין.
אבל בכל אלה אין כל חדש. אם נעשה סקירה היסטורית קצרה ומדגמית לעבר שלנו, נראה שתמיד היו קבוצות קטנות של חריגים מרגיזים וצבועים, מאז יציאת מצרים, דרך המתייוונים, המומרים בספרד, החנפנים בשואה, ועד לימינו אלה. הם פעלו לא רק כדי להציל את עצמם מפגיעה או מהגליה, אלא בחלקם גם מתוך הזדהות אידיאולוגית.
כמו גוף האדם, כך גם אומה ומדינה יש לה צורך להפריש מגופה גורמים מיותרים, וכך צריך להתייחס לחותמי העצומות ובמיוחד ליהודים שבהם, תוך הוקעתם מקרבנו, וכך כלפי כל משמיצינו ומחרימינו.
לפרופ' אומן ושכמותו צריך לאחל אריכות ימים והמשך פיתוח תיאוריות מדעיות מבריקות.
ולכן, לדעתי, אסור להירתע ולהתייאש. יש להמשיך לפעול ברוח היהודית-ציונית לחיזוק מדינת ישראל ברוח מגילת העצמאות, כמדינה יהודית ציונית דמוקרטית וריבונית.
וכל הקורא את שנאמר לעיל, מגיע למסקנה שכבר חכמינו אמרו: "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו".
