לכב'
שרת התרבות והספורט
הגב'
לימור לבנת הנדון: נושא מכתב החרם של שחקנים ואנשי במה.
שוחרי תרבות אנחנו, אבל לא תרבות מתנשאת, צבועה, אליטיסטית, סלקטיבית, תרבות רעה.
האם העובדה שהם עומדים על הבמה הופכת אותם לאנשי תרבות? לא ולא. במכתבם זה הם הוכיחו שלא.
הם הוכיחו מה הן שטנה ושנאה עיוורת, והם אוצרים בקרבם הרבה יותר.
הם עברו לצד השני שנגדנו; יגישו כל סיוע ותמיכה לזרים ולאויבים שלנו, ומנגד המכתב הרע והנמוך הזה.
אנשי תרבות? לאחר מכתבָם זה, כמעט אפשר להעמידם בשורת הקלון שעומדת בראשה אותה אחת שהִתְהָדרה בתרבותה הנעֲלָה והידרדרה ודִרְדֶרָה לשְאוֹל, אדם ועולם - גרמניה. תל אביב, עיר-מדינה, שרק ממנה מתפרצת פה ושם מוֹרסָת השנאה העצמית-יהודית, האוטו-אנטישמיות הזו.
אנו קוראים לראש העיר מר רון חולדאי ולרוב המוחלט והציוני בעיר העברית הראשונה, להוקיע ולהקיא מקרבם אנשים לא תרבותיים אלה, השבים ומוציאים את דיבת העיר רעה. אין לנו דבר וחצי דבר עימם, אנו מתביישים בכאלו.
כיהודים גאים, שהארץ ועָמָהּ יקרים לנו, אנו מודיעים בזאת שכל מופע שְשֵם אחד מהם יתנוסס בו, הוא מופע רווי רעל, אנטישמי ופסול, רגלנו לא תעבור את סיפו. אנו קוראים לדמוקרטיה הישראלית, לשרת התרבות (תרבות-אמת), הגברת לימור לבנת, למנוע מכאלו פרטים ומוסדות, תמיכה, סיוע, פרסום וכדומה הנשענים כל-כולם על מיסינו. אל תיראי כבוד השרה מנביחות הכלבים אל השיירה הציונית, שהרי ממשלות ישראל החליטו בשנים האחרונות החלטות אנושיות מרות וקשות מזו אלף מונים.
אנו מודיעים בזאת ל"אנשי התרבות" הללו: פרנסתכם באה מידיים ציוניות, יהודיות, אוהבות במידה שווה את אריאל ועפולה, בית-אל ונתניה, ואולי לאור זאת פרנסתכם מוכתמת בנו ואהבתנו זו. ותרו עליה אפוא, טלו פרנסתכם מאויבי ישראל המוכרים לכם מקרוב, היו גאים בשנאתכם, כי רבה.
- הערה: מכיוון שאין לנו את הקשרים כפי שיש לנשוּאֵי מכתבנו, ואין לנו דרכים להביאו לתקשורת ולקדמת הבמה, אזי מכתב פתוח זה יופץ לציבור הרחב דרך רשת האינטרנט לתפוצה רחבה.
דינה ובעז דרומי,
מושב אלוני-אבא,
עמק יזרעאל
