"ארגוני השלום" שפעלו באירופה בעבר בתקופת המלחמה הקרה, בין ארה"ב הקפיטליסטית לבריה"מ הקומוניסטית, לאחר מלחמת העולם השנייה, הוקמו באירופה עשרות רבות של כביכול "ארגוני שלום". הארגונים פעלו בהשראה, בהכוונה ובסיוע של בריה"מ, המפלגות הקומוניסטיות והקרובות להן, כדי להשפיע ולהתסיס את דעת הקהל נגד ארה"ב "מחרחרת המלחמה", ולתמוך בבריה"מ "שוחרת השלום". ארגונים אלה, על כל סוגיהם ומגוון שמותיהם, היו כיסוי והסוואה לתעמולה פוליטית נגד ארה"ב ונגד הממשלות האירופיות, בשם סיסמת הכזב של השלום. ארגונים אלה הצליחו לגייס אנשי שם, תרבות ורוח תמימים שקישטו אותם ואת הפעילויות שלהם.
בריה"מ, המפלגות הקומוניסטיות והקרובות להן בשמאל, בעיקר באיטליה ובצרפת, האמינו שסיסמת השלום תסייע להן להשפיע על הבוחרים למוטט את הממשלות ה"ימניות" הפרו-אמריקניות ולכבוש את השלטון. תעמולת ה"שלום" על-רקע זיכרונות מוראות מלחמת העולם הצליחה לגייס תמיכה רבה בציבור התמים שלא נחשף לאמת, שארגונים אלה שירתו אך ורק אינטרסים זרים של בריה"מ והמפלגות הקומוניסטיות המקומיות. "ארגוני השלום" היו חלק ממבצע תעמולתי של הונאה ואשליה, בשירות בריה"מ ותומכיה האידיאולוגיים באירופה.
"ארגוני השלום" שפועלים כיום באירופה (ברית הזוגיות של האדום והירוק) "ארגוני השלום" הפועלים כיום באירופה, העניקו לעצמם שמות הסוואה ותכנים חדשים, ובעיקר מטרות חדשות. שתי המטרות הן: ישראל והגלובליזציה. מדובר בברית הקיצונים המוסלמים, השמאלנים והאנרכיסטים. ברית האדום (השמאל הקיצוני) והירוק (איסלאם קיצוני). ארגונים אלה מקבלים מימון וסיוע מקרנות מוסלמיות וחוגים פוליטיים של השמאל הקיצוני, במסווה של כביכול פעילות
הומניטרית ושל זכויות אדם למען הפלשתינים. הם מנהלים הסתה אנטישמית ואנטי-ישראלית, בשם השלום, השלום, השלום... כמו בעבר. גם בשנים אלו מצליחים ארגונים אלה לגייס תמיכה בקרב אנשי אקדמיה ותקשורת שמאלניים שונאי-ישראל באירופה. ארגונים אלה פועלים על-פי נוסחת ההונאה וההטעיה שהחדירו הקומוניסטים לאירופה בהצלחה בזמנו.
"ארגוני השלום" הפועלים כיום בישראל "ארגוני השלום" הפועלים בישראל, תחת שמות כיסוי הומניטרי, משפטי וחברתי, הממומנים על-ידי קרנות וממשלות זרות, עושים זאת על-פי דפוסי הפעילות של "ארגוני השלום" שפעלו באירופה. במסווה של פעילות למען השלום, מצליחים ארגונים אלה לגייס תמיכה של אנשים תמימים מחד-גיסא ואנשים פוליטיים מהשמאל הקיצוני והאנרכיסטי מאידך-גיסא. כמו באירופה בעבר, גם בישראל בהווה, מטרת ארגונים אלה היא להתסיס את דעת הקהל, על-מנת לנסות לערער את המבנה הפוליטי-שלטוני הקיים, לטובת האינטרסים של הפלשתינים.
