העובדים הזרים וצעקת העם (א')

ברשימותיי הקודמות תיארתי חלק מהבעיות הצפויות כתוצאה מאזרוח עובדים זרים. עוד לא התפוגג מסך העשן ודברי ההרגעה של תומכי הזרים כי אזרוח של "רק 400 או 4,000" לא מאיים על היהודים, וגם "פנו לרגש" של היהודים לקבל את הזרים - והנה שלשום הגיעה התשובה. ערוץ 2 הציג קדימון לתוכנית חדשה על הבעיות במוסדות החינוך, ועל כך שקצת קשה ללמד ילדי זרים את חגי ישראל, ערכים ביהדות ותנ"ך. חלק מהתוכנית הוקדש לראיון עם יוסי שריד (מדוע כל הזמן מראיינים את הפנסיונרים של מרצ, כאילו שהם עדיין ח"כים?). שריד, בהתנשאות ובעוקצנות, מבהיר שמערכת החינוך צריכה להתאים את עצמה לטובת הזרים, למען חברה "רב-תרבותית". כלומר: פחות תנ"ך ופחות יהדות. מסתבר שרבים פועלים במרצ כדי לכרסם עוד ועוד במעט שסוכם כ"ליבת" לימודי מורשת. הדברים קורים מהר יותר ממה ששיערתי. בעבר סברתי שפלישת הזרים מפריעה רק לתושבי דרום תל אביב, מסתבר שהמצב עבר שינוי כביר. הם הקימו קהילות בערים רבות, כולל בעירי - אשדוד. בתהליך מואץ, משתנים פני העיר. לא מדובר בעובדים זרים בחקלאות או בבנייה. לא תמיד הם באמת עובדים. הם פשוט באו כדי לחיות פה. בבניינים אליהם נכנסו הזרים חלה התדרדרות בכל תחומי החיים - פיצול דירות שגורם לצפיפות דיור, ובעיקר "סנוניות" ראשונות של פשע. התושבים החלו להתארגן ולפעול בנושא. ללא פרסום ויחצנות נערך אתמול הכינוס הראשון. הגיעו אזרחים רבים מכל הזרמים והעדות. דתיים וחילוניים, צברים לצד עולים ותיקים וחדשים מרוסיה, מצרפת ומאתיופיה. מתברר שלכולם יש מכנה-משותף המבוסס על שורשים יהודיים עבריים. לא רוצים להתבולל עם הזרים. אינם "שונאים את האחר", להפך - יש בהם חמלה ורצון לסייע ולעזור לפליטים. אבל הם נפגעים משלל ה"אתגרים" שהטילו עליהם תומכי הזרים והממשלה הרופסת. ובעיקר - אלימות שלא הורגלנו אליה, זו אלימות שיובאה ממקומות קשים. ברם היום אנו מוחלשים ומבודדים. "המעמד הבינוני והנמוך" אשר נשללה ממנו ההשפעה על ההנהגה הפוליטית ובתקשורת. אנו נלחצים בין הפטיש לבין הסדן: התנועות ה"חברתיות" שבעבר הרחוק תמכו ב"פנתרים", תומכות היום בזרים. ארגוני "הקרן לישראל חדשה", הם כלי בידי גורמים עוינים, והם פועלים בגלוי לשינוי צביון המדינה ל"מדינת כל אזרחיה", לפיכך הם מעודדים את ההגירה הלא חוקית, וזורים חול בעינינו, בתירוצים כגון להשאיר את "הילדים שהוריהם נכנסו כחוק", לא משנה אם ההורים נכנסו כתיירים או כעובדים לפרק זמן מוגבל, אבל החליטו להתנחל פה, או כ"פליטים", למרות שכבר לפני שנים הוכרזה הפסקת-אש במולדתם. אולי אפשר לארגן את הפליטים ולשלוח אותם לאו"ם ולוועידת דרבן, ללחוץ על מצרים ויתר מדינות אפריקה על-מנת שיכפו הסדר? מצד שני, בממשלה הרופסת שתולים נבחרי ציבור חסרי יכולת, "סוכנים משוטים" של גורמים עוינים, או גרוע מזה - בעלי אינטרסים נוגדים לרוב הציבור שבחר בהם. צעקת העם עולה השמימה, יש מי ששומע?