ערב חידוש השיחות בין מדינת ישראל לזרוע "המתונה" של כנופיות הטרור, המפעילות על מדינת ישראל תרגילי הסחה והערמה מהסוג הנחות והפשוט ביותר, רצחה הזרוע "הפחות מתונה", בתיאום מלא ובעיתוי מדויק, ארבעה ישראלים, וגם ביצעו בפעולה זו וידוא כפול: וידוא הריגה, ווידוא המשך קיומה של החלמאות המדינית מצד ממשלת ישראל.
להבהיר, כנופיות הטרור לא צריכות כלל להסתיר כי כל הסדר עם יד שמאל שלהן יופר עוד בטרם ייכרת על-ידי יד ימין שלהן, ובגדול, שכן רצח הארבעה הינו "דוגמית-פתיחה" בלבד.
ועל מה מבססות כנופיות הטרור את תוכניותיהן?
לא על תחכום, לא על עליונות צבאית, לא על יתרון טקטי, אלא רק על השלומיאליות המדינית-ביטחונית של מדינת ישראל, המובלת והנשלטת על-ידי מפלגות שמאל קיצוניות, כשהתקשורת - שהינה מיעוט שולט - בראשן.
צריך לדעת כי כנופיות הטרור ייצרו בכל מקרה מצב בו הן יוכלו להתמיד בעיקר התעסוקה שלהן, כלומר, ימשיכו לעשות טרור - עשייה המהווה סם חיים לכנופיות הזורעות מוות אצל הכסילים והתמימים.
המסקנה ההגיונית והמתבקשת הרי היא ברורה כשמש: מכיוון שהסכם עם הזרוע המתונה של הטרור לא יסייע למדינת ישראל בכמיהתה הבלתי ברורה לשקט ולמרגוע בגבולה, ולא יבטיח שלום, אלא רק יזרים מיליונים לקופת הטרור שתתעצם בעקבות ה"שלום" וכושר הטרור שלה יגדל, אין עם מי לדבר.
שוב: אין עם מי לדבר.
ממתי מדינה ריבונית שפויה, במצב של יתרון צבאי ברור ביחס לכל גורם זר בשטח - עוין או אוהד, אמורה לנהל משא-ומתן עם כנופיות טרור (מתונות), אשר בראשן ניצב מכחיש שואה מדופלם, עם קבלות מהאוניברסיטאות הנגועות באנטישמיות ולו בגלל עצם הכללת נושאי המחקר הללו בגדר האקדמיה?!
מדוע נעלם כלא היה, התנאי המוקדם לשיחות, שהוא: נטישת הטרור בצד הערבי - דבר שהצד הערבי לא מסוגל לעשות?
מתי ממשלת מדינת ישראל תתעשת?
שמא היא כבר התעשתה - ולמניעת ספק בעניין זה, קיבלנו את הדוגמית, שהיא כללה כמובן וידוא הריגה וגם ווידוא שלומיאליות מדינית-ביטחונית.
