הפיגוע הרצחני ליד חברון הוא כמעט סצנריו החוזר על עצמו כל אימת שראש ה
ממשלה,
בנימין נתניהו, מהין לצאת את גבולות המדינה. מסתבר שכבר היו דברים מעולם ולא פעם, בשעת-כושר שכזו, חולל ארגון המחבלים הרצחני פיגועים שכאלה. סוף-סוף אין כמו ביציאת נתניהו מן הארץ כדי לשמש לחמאס רגע מתאים להשמעת דברו ולאותת בו ברבים על כוונותיו הזדוניות והערמומיות.
אין ספק שמבחינת ארגון המחבלים מדובר בעוד תרגיל טאקטי שקוף, שנועד לחבל במשא-ומתן הישיר בוושינגטון בין ישראל לפלשתינים ולטרפד באחת את שיחות הפסגה. הפיגוע שיחק היטב לידיו של החמאס, שאף שאיננו שותף למשא-ומתן, הוא מבקש לאותת, באמצעותו, לא רק לנתניהו, אלא גם לאבו מאזן, ואפילו לאובמה, מאיפה בדיוק משתין הדג.
תרחישים אפשריים הגם שארגון המחבלים הרצחני מצוי, אומנם, "מחוץ לתמונה", עלה בידיו להשיג בפיגוע הזה את יעדו: הוא הצליח לא רק לפגוע בכל חברי הטריומווירט, הנוטלים חלק בשיחות השלום, אלא גם לגרום למהומה רבתי בקרב המפלגות בישראל וליצור תרחיש בלתי-נמנע, שהוא כל-כך מתאווה לו. על-פי אותו תרחיש ידרוש הימין להקפיא, לאלתר, את שיחות השלום.
ככל הנראה לקח החמאס בחשבון גם תרחיש הפוך, של אד-אבסורדום, שבו ייאלץ נתניהו להיכנע לתכתיב הימין הקיצוני ולחדש את הבנייה בשטחים. בסתר-ליבו היה בוודאי ראש הממשלה מוכן לצדד בחידוש הבנייה, אלא שאין הוא יכול להרשות זאת לעצמו עקב מחויבותו העקרונית לאובמה להימנע מכך.
אבל, גם אם זה יישמע מוזר, הרי שמביטול ההקפאה יוכל החמאס רק להרוויח: בסופו של דבר הוא הרי יביא לעימות חריף לא רק עם הרשות הפלשתינית, אלא גם עם ארצות-הברית, השושבינה לשיחות השלום.
אלא שגם בתרחיש הפוך, שבו יציית נתניהו לתכתיב אמריקני, יצא החמאס נשכר: סצנריו שכזה יביא למשבר עמוק בקואליציה, בו תפרוש "ישראל ביתנו" בטריקת-דלת ותסכן בכך את מעמדו של נתניהו כראש ממשלה.
