המסקנה העקומה של פרופ' רובינשטיין

בדמיונו של כל אחד ישנה רשימה לא מסודרת של אנשים שהוא מכבד, מעריך ומחשיב את דעתם. ברשימה שלי פרופסור אמנון רובינשטיין מככב. לא תמיד אני מסכים איתו, אבל תמיד אני מעריך את יושרתו האינטלקטואלית. מהסיבה הזאת התאכזבתי קשות לקרוא מאמר פרי המקלדת שלו, ובו מסקנה עקומה מתוצאות סקר בנושא "ילדי העובדים הזרים". תחת הכותרת "400 ילדים ו-2 יהדויות" כתב רובינשטיין: "ככל שאדם דתי יותר - כך הוא אכזרי יותר כלפי ילדים זרים" (גלובס, 30.8.10). אחרי שניתח את תוצאות הסקר, הוא כותב: "לסקר הזה שתי משמעויות חשובות: ראשית, רוב הציבור נגד הגירוש, ו-קיים מתאם מלא בין רמת הדתיות לרמת האכזריות כלפי הילדים". שורה תחתונה, כך רובינשטיין: "המיעוט שולט ברוב". המסקנה של פרופסור רובינשטיין, היא פרשנות מניפולטיבית לסקר מניפולטיבי. לי יש פרשנות אחרת לגמרי לאותם המספרים. מתוך הנחה שהם נכונים, אני טוען שהציבור הדתי הוכיח יכולת עמידה מול קמפיין ארוך וברוטאלי שמבוסס על שקר! האכזבה שלי מפרופסור רובינשטיין מתמקדת בהתעלמות המכוונת שלו מהקמפיין השקרי. כפרופסור למשפטים, מר רובינשטיין יודע שראייה שהושגה בדרך פסולה, אינה קבילה. תוצאות הסקר מזכירות את "פרי העץ המורעל". מבחינה מוסרית, אסור לקדם מסר שהושג (רק!) באמצעות שקר. טחנו לציבור את המוח עם תמונות של ילדים מקסימים, שהודרכו "לחלום" מול המצלמה על שירות בגולני, בעוד שהאמת היא - אסור להתעייף מלומר אותה!!! - שהשר אליהו ישי מתכוון לגרש שוהים בלתי חוקיים. אין לי ספק שאילו שאלת הסקר הייתה: האם אתה בעד לגרש "שוהים בלתי חוקיים", תשובת החילוניים הייתה אחרת. (מבחן הלהפך) אילו התקשורת הייתה עושה קמפיין למען סילוק השוהים הבלתי חוקיים, ומדי ערב הציבור היה נחשף לצרות ששוהים בלתי חוקיים גורמים במדינות אירופה, כולל פשע ותקציבי רווחה, אחוז התומכים החילוניים בהשארתם של השוהים הבלתי חוקיים היה יותר קרוב לאפס מאשר לעשר. אני בטוח שעם קמפיין כל כך ארוך וברוטאלי, אפשר לשכנע רבים שגללי עיזים בעשבי תיבול, הם הבשורה הקולינרית החדשה של אוהבי האוכל הטבעי. ומילה לפרופסור רובינשטיין: אם אתה רואה עצמך בצד של אלה התומכים בהשארת "הילדים", זה בסדר בתנאי אחד: שהקריאה שתוציא תגדיר את המיועדים לגירוש כ"שוהים בלתי חוקיים". אמת איננה מילה גסה...