התבטאותו הראשונה של שר הביטחון ב"פרשת גלנט" מאמתת את מה שנכתב מייד עם היוודעה: היה, ועוד איך היה, ניסיון פוטש מצדה של "חונטה צבאית" המורכבת מאנשי צבא בכירים, במילואים ובקבע, הקשורים לעטיני השלטון קשרם הדוקים ומונעים על-ידי אינטרסים זרים לחלוטין לביטחון ישראל. השורות שכתב הח"מ בכמה מאמרים בנושא עוררו תמיהות בקרב מגיבים שונים אשר מצאו לנכון להסביר את עמדתם ההפוכה. גם קומץ דגנרטים ואכולי שנאה לזולת, המשתמשים בכינויים לועזיים המרמזים על מצבם הנפשי, לא פספס כדי לגדף את הכותב במקום להתמודד עם הטענות והקביעות באשר לניסיון הפוטש. כהרגלם החולני, הם ניסו ליצור דה - לגיטימציה, שעה שהם, כאמור, דגנרטים מדופלמים. לאלה אין זה ראוי להתייחס כי באי- התקיים היסוד הנפשי ש"בעבירה", הם מושא לרחמים בלבד.
והנה לכם הציטוט המלא מפי שר הביטחון כפי שהוא מובא באתר מכובד זה: "יחד עם זאת, אני מודאג מהניסיון שנעשה ע"י מספר קצינים בכירים בסדיר ובמילואים, לעצור ולדחות את תהליך מינוי הרמטכ"ל הבא, ולהשפיע באופן לא לגיטימי על תוצאותיו. הניסיון כמעט וצלח. זהו מהלך נפסד שטלטל את המדינה כולה במשך כמה שבועות וגרם נזק עמוק לאמון הציבור בצה"ל" (2.9.10 בפורום המטה הכללי בדיון חגיגי שהתקיים לקראת השנה החדשה). דברים ברורים יותר מאלה איננו יכולים להכביר. אך בישראל כמו בישראל, הרי שגם לשר הביטחון אין מאמינים. בהפוך על הפוך, יש המטילים את האשמה על שר הביטחון כמי שניסה לבצע בעצמו פוטש, או לחילופין, ביים זאת בצורה מעוררת הערצה של מיטב במאי הוליווד.
פוליטיזציה מוחלטת כל מי שמצוי, ולו במעט, בנעשה במערכת הביטחון והממשק שבינה לבין הפוליטיקה, יודע אל נקלה עד כמה הקשרים הפוליטיים הם הדוקים והמינויים בדרגים הגבוהים ביותר של הצבא נעשים מתוך שיקולים פוליטיים מובהקים. הראייה היא דוח מבקר המדינה האחרון ביחס לקצונה הבכירה שפורסם בימים אלה. מי שיעמיקו לקרוא איך מתמנים האלופים ועד כמה אין הליך מסודר ומקובע , יבין לבטח שהמצב אינו שפיר, בלשון המעטה. מעורבותם של החבר'ה בהליך בחירת הרמטכ"ל או האלופים השונים, קידומם של הקצינים הבכירים האחרים, בחישה בלתי פוסקת של הפוליטיקאים או שולחיהם, כל אלה אמורים להדאיג את אזרחי ישראל יותר מכל דבר אחר. טוענים שזו הנורמה אך גם נורמה ניתן לשנות ולשכלל, לו רק רוצים. בשל החשיבות של דברי מבקר המדינה, יובא קטע מהדוח שהוזכר לעיל:" מהאמור לעיל עולה, כי תהליך מינוי קצינים לתפקידים בדרגת אלוף מתבסס על נוהג שאינו מעוגן בכתובים, שלגביו קיימות גישות שונות ולעתים קוטבית ואין תמימות דעים לגביו בקרב האישים שרואיינו. קצינים לתפקידים בדרגת אלוף מתמנים בצה"ל בעקבות דו-שיח בין הרמטכ"ל לבין שר הביטחון, המתנהל בשיחות אישיות ביניהם, בלי שעוגנו מרכיבי התהליך ושלביו. התנהלות תהליך זה תלויה במידה רבה במידת היכרותם של הרמטכ"ל ושל שר הביטחון את המערכת הצבאית ואת המועמדים, בניסיונם, בטיב היחסים האישיים ביניהם ובתפיסתם בנוגע לתפקידים בדרגת אלוף. מבקר המדינה מעיר, כי בשל החשיבות המהותית, מבחינה לאומית וציבורית, של כל בעל תפקיד בדרגת אלוף, אין זה נכון לבסס את תהליך המינוי של קצינים בדרגת אלוף על נוהג שהגישות לגביו שונות בין שרי ביטחון ורמטכ"לים בעבר ובהווה, ואשר תלוי במערכת היחסים המסוימת הקיימת בין הרמטכ"ל לבין שר הביטחון. לדעת משרד מבקר המדינה, לא ניתן לקבוע, כי מבחן המציאות והניסיון ההיסטורי מלמדים שהשיטה הנהוגה כיום היא נכונה, כיוון שהנושא כלל לא נחקר ולא נבדק. תהליך מינוי זה צריך להיות אפוא, לדעת משרד מבקר המדינה, מובנה, מוגדר ומעוגן. מובן מאליו, שתהליך מובנה, מוגדר ומעוגן אינו צריך לבוא במקום שיקול הדעת הרחב, הנתון לרמטכ"ל ולשר הביטחון, אלא להיפך-תהליך כזה נועד לסייע להם, ואף צריך שתהא בו גמישות למצבים מיוחדים, משתנים וחריגים."
אם כן, ישימו לב הקוראים הנכבדים עד כמה ה"נוהג" בלתי מוסדר, אף על - פי שהמדובר המינויים הרגישים ביותר בצה"ל. כאשר הכול נעשה כלאחר יד, אין כל מניעה שגורמים אינטרסנטיים משעורם של אלה המעורבים בפרשה הנוכחית של מינוי הרמטכ"ל לא יכניסו את אפם וינסו להשיג רווחים. כאשר המעורבות של אותם גורמים אינה מניבה פרי מהר, עוברים לשלב הבא, הלא הוא שלב הניסיון לבצע פוטש בחסות אנשי המערכת הבלתי מרוצים, המתנגדים פוליטית למועמד זה או אחר, או בקיצור, ניסיון הפיכה או בלעז, פוטש מן הסוג שהיינו עדים לו עתה. נכון הוא שהניסיון לא צלח כפי שהיה בתרופת אשכול שהודח מתפקידו או מוקדם יותר, בפרשת לבון, וטוב שכך.
רק הסדרת תהליך הבחירה של הרמטכ"ל והאלופים בחוק, לא בצורה שבו קיים כיום, אלא בצורה מפורטת ועניינית, ומינויה של ועדה בלתי תלויה של מומחים בלתי אינטרסנטיים לחלוטין, עשוי לגרום לעקירת הנוהג הנפסד הקיים היום, ולמנוע כל ניסיון הפיכה.
