ימות המשיח? מישהו התעשת? הלוואי, ואולי. אבל כנראה שזה הרבה מעבר. מישהו הבין שמשהו השתנה בעם היהודי. והמשהו לא השתנה בזכות התשקורת, אלא למרות מציאותה המיסיונרית. מסתבר כי בין האלפים הרבים הצורכים את המסך הכחול מצויים גם צעירים רבים שהספיקו לשמוע איזה שיעור או דרשה, 'לחטוף' צפייה ב'הידברות', לשמוע מסר רוחני מתגלגל, לגמוא יום ב'ערכים', דרשה של מרן שליט"א, של
הרב אלבז, אל המעיין, רשת החינוך, ומי יודע מה. וזה נותן את אותותיו, ובצורות מופלאות.
קשה לשכוח את המתמודדים באותה תחרות עצמה, שגילו את יהדותם בגילוי לב, או את אחד מהם שהרטיט את רבבות הצופים בזעקת "שמע ישראל" ולאחר מכן זכה אפילו לברכתו החמה של מרן מאור ישראל שליט"א. לא בכדי ביקשו לאחרונה באותה תוכנית לשלב גם בשלבי הגמר זמר חוזר בתשובה ששר, ולא במקרה, שיר נשמה יהודי כאשר האלפים שרים עימו את המילים היהודיות ברגש. סוג של טרנד.
רבים זוכרים כיצד זעקנו מרה לפני כשנתיים ב'יום ליום' מול אותה בת-ישראל מפורסמת שביקשה להינשא לכדורגלן נוכרי לצהלת כל אוהדי תרבות המערב בארץ. השבוע היא נישאה ליהודי כשר לאחר שהחלה בהליכי חזרה בתשובה, והכל כדת משה וישראל. ואין אלו מקרים יחידים ברוך השם.
משהו קורה לציבור. הדת מטפטפת וחודרת לשכבות שונות ויש קונים. יש היצע ויש ביקוש. ואת זה הבינו גם ב"קשת", מה שלא השכילו אחרים במאבקיהם נגד החרדים - הפנימו שם. זה פשוט משתלם להם. במקום להילחם בזרם, הם זורמים עימו, הם שפטו בענייניות. ואם להם זה משתלם, אותנו זה משמח.
יום אחרי חזרת בתי הספר הישראלים ללימודים, אנו שמחים לשמוע שלמרות שהמורשת נגזלה בבתי הספר הממלכתיים, היא עדיין קיימת. קריאותיו האינסופיות של מרן שליט"א לחינוך יהודי, היו על קרקע חרושה. ה'ניר' מצמיח אט-אט. קשת חדשה זורחת, כנראה יש לנו למה לקוות לשנה יהודית יותר בתשע"א.