סווטלנה כ., סטודנטית בת 22, ללא משפחה, מבת-ים, עלתה לא מכבר מאחת ממדינות חבר העמים ומסתירה מכל סביבתה את עובדת היותה יצאנית בשעות הלילה. הכספים שהיא מקבלת מהגברים שלה משמשים אותה למימון-לימודיה. את עיסוקה במקצוע העתיק ביותר בעולם היא משתדלת להסתיר ולדבריה עושה זאת רק משום שאין לה מקורות-הכנסה אחרים. למיודעיה היא מספרת שהיא מזכירה.
ועוד עיסוק שהס מלהזכיר, אבל להבדיל אלף-אלפי-הבדלות: רחיצת גופות-מתים. יוסי ש., סטודנט בן 24, מחולון, עושה את עבודת הקודש בשעותיו הפנויות בתיאום עם ה"חברה קדישא". שכרו זעום וכסטודנט זהו גם מקור-הכנסתו היחיד. למכריו הוא מספר שהוא שוקד על לימודיו, ללא עבודה.
לדוד ב., בן 34, ממודיעין, יש עיסוק מכניס יותר: הוא מארגן קבוצות-מהמרים לבתי-קזינו מעבר לים ואף מלווה אותם ליעדיהם. מלבד אותם מהמרים קבועים, איש אינו יודע, לדבריו, מהו עיסוקו ולכל מאן-דבעי הוא מוכן רק לספר שהוא מדריך-טיולים.
ואחרון-אחרון, בהחלט לא חביב, הוא עיסוקו של ברונו ט., בן ה-60, מיפו, שעלה לא מכבר ארצה ממולדביה. ברונו הוא מובטל, שכל ניסיונותיו למצוא עבודה לא צלחו. בינתיים הוא פושט-יד באזור התחנה המרכזית בתל אביב. בשל הבושה האופפת אותו. הוא מחופש לצורך "עבודתו": עוטה פאה נוכרית, עוטה זקן מלאכותי, לבוש במכנסיים דהויים ובחולצה קרועה, מרכיב משקפי-שמש ופורט על גיטרה. הכל כדי שחס וחלילה לא יזהו אותו בקלונו.
