כיאה למלחמות עולם, גם לזאת הנוכחית יש הרבה חזיתות. אך שלא כמו אצל צוררים מן העבר, הצורות אותן לובש ופושט ציר הרשע האיסלאמו-פשיסטי הרבה יותר מגוונות ושיטות הלחימה שלו הרבה פחות מסורתיות. זירת הקרב שלו איננה רק בהתנגשות צבאית-סדירה, שם דווקא ביצועיו לא תמיד מזהירים, אלא גם במישורים אחרים אותם לא הכירו במלחמות קודמות. אחד מהם הוא מישור פוליטי תרבותי מקומי.
לאחרונה ארה"ב כמרקחה. המאבק סביב בניית המסגד בקרבת הגראונד זירו (Ground Zero) במהנטן, לא הרחק מהמקום בו הקלגסים של בין-לאדן הפילו את מגדלי התאומים, במלוא עוזו. תמיכתו הפומבית של הנשיא
ברק אובמה בהקמת המסגד, עלולה להסב למפלגתו נזק בבחירות המתקרבות לקונגרס. ככל שהתמונה מתבהרת, רואים יותר ויותר בבירור שסוגיית הגראונד זירו היא בעצם משחק סכום אפם בהקטנה. זהו מאבק בין החופש האמריקני לבין הג'יהאד החשוך.
מי ומה עומד מאחורי הרעיון לבנות שם מרכז איסלאמי מפואר רב-קומות עם מסגד ומרכז קהילתי בשם "Kordoba"? ראשית, יש להבין מה מסמל השם. יוזמי המרכז מוכרים לאמריקנים סיפור יפה: קורדובה מסמלת את הסובלנות ששררה שם כביכול בימי הביניים כשמוסלמים, נוצרים ויהודים חיו בה בצוותא. אך עובדות היסטוריות מעט שונות מהתמונה הוורודה. אמירות קורדובה, ובהמשך ח'ליפות התקיימו בין השנים 1031-756 בשטחי ספרד ופורטוגל דהיום. היהודים והנוצרים היו שם במעמד של בני חסות החייבים במס מיוחד המבטיח את חייהם. באיסלאם, קורדובה מסמלת, אם כן, יותר מכל את ניצחונו על הנצרות ויהדות או במושגים מודרניים על המערב.
ראש המיזם "קורודובה" הוא האימאם פייסל עבדול ראוף. באופן מוצהר הוא אימאם סופי - מאחד הזרמים היותר מתונים באיסלאם. אך בחינת אמירותיו ומעשיו בעבר ובהווה מגלה שהמתינות היא ממנו והלאה. להלן כמה דוגמאות:
- ראוף מסרב בעקביות לקרוא לחמאס ולחיזבאללה ארגוני טרור ולגנות את פעילותם. חמאס, אגב, לא נשאר חייב. לפני מספר ימים מחמוד אל-זהר, מראשי הארגון, הביע תמיכה במיזם קורדובה.
- בשנת 2005 ראוף הרצה באוניברסיטת דרום אוסטרליה. הוא התייחס שם לסנקציות שארה"ב הטילה בזמנו נגד סדאם חוסיין. הוא אמר כי "במערב שוכחים שידי ארה"ב מגואלות בדם מוסלמים חפים מפשע הרבה יותר מאשר ידי אל-קאעידה". כמו-כן, הוא קרא לגנות את ארה"ב על יחסה ה"בלתי מתון" כלפי מדינות איסלאמיות.
- בעיצומה של המחאה העממית באירן נגד זיוף הבחירות לנשיאות כתב ראוף באתר האינטרנט שלו, שאובמה צריך לומר כי "הממשל שלו מכבד רבים מהעקרונות המנחים של מהפכת 1979, כמו הרצון להקים ממשלה המבטאת את רצון העם ושלטון החוק".
גם סוגיית מקורות המימון של מיזם קורדובה מעוררת תהיות. ראוף מסרב לחשוף אותם. כל זה לא מפריע לנשיא אובמה לתמוך בו. לאחרונה התמיכה הזאת קיבלה ביטוי מוחשי. האימאם יצא למשא בן 15 יום במדינות המפרץ במימון מחלקת המדינה. גם הביקור הזה עורר לא מעט תהיות. אזרחי בחריין רבים התלוננו שביקורו לווה בחשאיות רבה, ופרט לנאום שנשא ביום שישי לא היו עוד הופעות פומביות.
אבל השאלה המתמיהה ביותר שלראוף אין עליה תשובה משכנעת היא מדוע לכל הרוחות הוא מתעקש לבנות את הפרויקט דווקא שם, ואם ערך הסובלנות כה חשוב לו - מדוע אינו מתחשב ברגשות של משפחות הנרצחים בגראונד זירו?
