הרעיונות העולים בקרב ארגוני נשים וחברי כנסת בימים אלו, להרחבת ייצוגן של נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות, מעלה שוב לסדר היום את נושא ייצוגן של נשים בעמדות מפתח בכלכלה הישראלית. המציעים, רוצים להעלות את מספרן של הנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות על-ידי קביעת מכסות לנשים ובכך למעשה, להבטיח מתן ביטוי הולם לייצוגם של הנשים בדירקטוריונים.
החתירה להשגת השוויון לנשים היא חשובה בכל התחומים. האפליה בעיקרה, היא אכן דבר רע שיש להלחם נגדה. אולם, לא מזאת הסיבה אני סבור כי יש לשלב נשים בדירקטוריונים ובתפקידי ניהול אחרים. לערך השוויון, יש בעיניי משמעות רבה, אך עיקרון השוויון עצמו הוא עיקרון אוניברסלי שבהגדרתו נקבע כי יש לבחון בני אדם בהתאם לכישוריהם בלבד, ללא קשר לדת, גזע, לאום או מין.
כבר היום, יש לא מעט דירקטוריות מצוינות ומוכשרות, ואני בטוח שהן לא מונו לתפקידן רק בשל היותן נשים. מינוי נשים לדירקטוריון, רק מכוח החוק ולא כפועל יוצא של כישוריהן, עלול להביא למינויים של נשים שאינן בעלות הכישורים והידע המתאימים בכדי למלא את תפקיד חבר הדירקטוריון.
החברה הישראלית בכלל ועולם העסקים בפרט, עברו אבולוציה משמעותית, ועם השנים גדל אחוז הנשים בעמדות בכירות. לפי מחקרים שנתפרסמו לאחרונה, אחוז הנשים בדירקטוריונים בישראל איננו נמוך במיוחד. אדרבא הוא עומד על כ-16% מכלל חברי הדירקטוריון ורק במדינות סקנדינביה עולה שיעור הנשים במועצות המנהלים על שיעורן אצלנו. לעומת זאת, במדינות אירופה המפותחות האחרות, בארה"ב, קנדה, אוסטרליה וניו-זילנד שיעורן נמוך מזה שבישראל. גם מנתונים של רשם החברות לגבי איוש דירקטור על-ידי נשים בחברות ממשלתיות לשנת 2009, עולה כי אחוז איוש המשרות דירקטור על יד נשים גדל ב-7.5% לעומת תחילת השנה, ועומד כיום על 43%.
גידול טבעי זה, אכן רצוי ואף מבורך. אולם, אני סבור כי כמו בכל תפקיד, החלטת המינוי צריכה להיות על-פי שיקולים ענייניים של כשירות ומקצועיות ולא מתוך כפייה חוקתית כזו או אחרת. זה לא נכון ולא מקצועי למנות אישה רק משום היותה אישה. תפקיד הדירקטור, טומן בחובו מגוון התמחויות וכישורים כגון: ניסיון והשכלה מתאימים, ניסיון במשברים, ניהול סיכונים, ראיה רחבה וחשיבה אסטרטגית. מי שמתאים לתפקיד, הוא מי שיכול לענות על דרישות אלו, ולא משנה אם זה גבר או אישה. הדיון בכלל הוא לא של גבר או אישה, אלא דיון של התאמה. המינוי כאמור, צריך להיעשות על סמך כישורים וטובת החברה ולא לשם תיקון אפליית נשים.
אני בהחלט חושש מתקדימים כאלו, שיהפכו את הדירקטוריונים של חברות עסקיות, למורכבים בחסות החוק, מנציגים של סקטורים שונים. למשל, יכול מחר ח"כ ערבי, להגיש הצעה שלפחות אחד מהדירקטורים בכל חברה ציבורית, יהיה ערבי, משום שמדובר ב-20% מהאוכלוסיה ועל-פי אותו היגיון בדיוק, גם החרדים, שהם כ-15%, יכולים לתבוע ייצוג, וכך הלאה ואז אנה אנו באים מבחינה מקצועית?! הדבר החשוב ביותר במינוי דירקטורים למועצות המנהלים הוא, כשירות ומקצועיות. כך יהיה אפשר להבטיח שהדירקטורים יפעלו לטובת החברה בצורה הטובה ביותר. מינוי בכפיה חוקתית עלול להביא לליקויים בקבלת המינויים ולפגיעה בפעולת הדירקטוריון.