בקרב מרבית האוכלוסיה החילונית בארץ לוח השנה העברי הוא בבחינת נעלם אחד גדול. משאל מקרי בקרב עשרה נשאלים ברחוב יעלה, מן הסתם, שרובם המכריע, אם לא כולם, אינם מסוגלים לנקוב בתאריך העברי של אותו יום, כשחייהם מתנהלים אך ורק על-פי הלוח הגרגוריאני המקובל בעולם הרחב.
בהבדל מהלוח הגרגוריאני, המבוסס על מחזור השמש בלבד, והמקובל בעולם האזרחי וגם בארץ – מבוסס הלוח העברי על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש. גירסתו הנוכחית, שמשמשת כיום את כל הקהילות היהודיות, נכנסה לתוקף בשנת ד'קי"ט (359 לספירה) על-ידי הנשיא הלל. גירסה זו מבוססת על אלגוריתם החוזה את מולדי הירח ואת חילופי העונות על-פי חישובים אסטרונומיים-מתמטיים, ללא צורך בתצפיות ישירות.
יממה בלוח השנה העברי מתחילה עם שקיעת השמש ומסתיימת עם השקיעה הבאה, או עם צאת הכוכבים שאחריה. בלוח הגרגוריאני, לעומת זאת, נמשכת יממה אחת מחצות הלילה עד חצות הלילה הבא.