טרנספר מרצון - הפתרון היחיד כאשר אני מדבר ומזכיר באוזני אנשי ימין את הפתרון של "טרנספר מרצון" הם קמים וקובלים על דבריי: "זה לא ריאלי, זה בלתי אפשרי, והרי זה לא מעשי"... האומנם? בסוף מלחמת העולם השנייה גורשו בין 16 ל-20 מיליון גרמנים מהאזורים השייכים כיום לפולין, צ'כיה, צרפת, רוסיה, רומניה והונגריה. כולם גורשו לגרמניה ה"מצומקת" ולאוסטריה. בשטחי המדינות שהזכרתי נותרו רק הגרמנים אשר "הצליחו להיטמע" - כלומר, להסתיר את היותם גרמנים. לא מזמן הזכירה זאת קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, באומרה כי "שליש מאוכלוסיית גרמניה כיום הם פליטים או צאצאי פליטים". והרי אם נבחן זאת בראייה היסטורית - הצדק נעשה! הגרמנים, שהיו הצד התוקפן, שילמו את מחיר ההפסד במלחמה וכל אותם "גרמנים פליטים" גורשו לגרמניה ולאוסטריה! משום מה, באזורנו, ההיגיון עקום - מדינת ישראל, אשר הותקפה על-ידי הערבים ו"העזה לנצח" את התוקפן הערבי, נדרשת "לשלם את מחיר השלום" (איזו אימרה אידיוטית) ונתבעת להחזיר לתוקפן שטחים אשר "העזה לכבוש", וכן היא נתבעת להחזיר את ה"פליטים" אשר ברחו בזמן המלחמה. מדוע מה שמקובל בגרמניה ובשאר העולם אינו תופס לגבי מדינת ישראל? מדוע מדינת ישראל צריכה להיות "שק החבטות" של העולם האנטישמי והצבוע? אותו עולם צבוע, אשר בעצמו אינו פועל ולא יעז לפעול על-פי אותם הפרמטרים האבסורדיים שהוא דורש ממדינת ישראל? ולא רק זאת, אלא שה"נאורים" בקרבנו דורשים לקלוט גם את ה"פליטים" מסודן, מאריתריאה ומאיפה לא? מילה יפה ומכובסת "פליטים", והרי מדובר במסתננים לא-חוקיים ובמהגרי עבודה.
אותו הדין ביחס ליוגוסלביה; לאחר המלחמה גירש טיטו כ-800,000 איטלקים וזאת מאחר שחשד בהם כי "שיתפו פעולה עם משטרו של מוסוליני". זאת ועוד, בנוסף לכך הוא גירש גם מאות אלפי הונגרים משטחה של סלובניה, זאת כיוון שאותם הונגרים שיתפו פעולה עם האויב הנאצי. בשנת 1962 גורשו כמיליון צרפתים מאלג'יריה, האלג'יראים התנגדו לרפובליקה צרפתית בשטחם וגירשו את הצרפתים. בשנות ה-70' גירשה בולגריה את אזרחיה הטורקים מחשש למיעוט טורקי עוין למדינה (היחידים שהורשו להישאר היו הטורקים אשר הסכימו ל"בלגר" את שמותיהם הטורקים לשמות בולגריים, וזאת כאקט של הזדהות עם המדינה הבולגרית, ולא הטורקית!). כיום מגרשים הצרפתים רומנים וצוענים משטחם - האם מישהו מזדעק? האם נשמעים גינויים מצד האו"ם נגד צרפת? כלום. נאדה! למדינת ישראל יש "הוכחות וקבלות" על כך שהערבים ביו"ש ובישראל הם אויבים ומתנגדים למדינה (אינתיפאדת אוקטובר 2000 נתנה לכך גושפנקה סופית). למדינת ישראל אין אפשרות לקדם "תוכניות שלום וירטואליות" המסכנות את קיומה. בכל מדינה שפויה ונורמלית המדינה שומרת על הרוב האתני שקיים בה, ובמידה שקורה מצב בו המיעוט מסכן את הרוב, נוקטת בשתי אפשרויות:
1) מראה למיעוט מי כאן "בעל הבית" וזאת בכדי שיידע את מיקומו.
2) בלית ברירה, במידה שהאפשרות הראשונה לא עובדת והמיעוט בכל זאת מתגרה ברוב ו"מרים ראש", מפעילה כוח כזה שמיד מדכא את המהומות וגורם למיעוט להוריד את הראש; ובמידה שלא - פשוט "גורמים לו" באמצעי לחץ שונים "להגר ולחפש את עתידו במקום אחר". חד וחלק!
דוגמה לכך היא הניסיון של הגאורגים (מדינה עצמאית) להתריס נגד הרוסים בסכסוך על אבחזיה. אבחזיה רצתה עצמאות ורצתה להתנתק מגאורגיה. הגאורגים החלו להילחם נגד האבחזים ובכך התריסו נגד הרוסים. הרוסים (שתופסים מעצמם מעצמה ורוצים השפעה אזורית) התערבו במלחמה לטובת הצד האבחזי ועזרו לאבחזים לנצח את המלחמה. בסיום המלחמה גורשו מאות אלפי גאורגים מאבחזיה! כי כך זה מקובל - הצד המנצח מגרש את הצד המפסיד, שעלול להוות בעתיד מיעוט עוין (ובוודאי שזה נעשה כאשר הצד המפסיד היה התוקפן שפתח בלחימה, כפי שקרה עם הפליטים הגרמנים לאחר מלחמת העולם השנייה). אותו הדין בסכסוך באוסטיה - האוסטים בדרום אוסטיה רצו להתנתק מגאורגיה (בצדק, לגאורגים יש כבר מדינה - גאורגיה), הרוסים עזרו להם בלחימה ובסופו של דבר גורשו עשרות אלפי גאורגים מדרום אוסטיה! זה דבר ידוע ומקובל כי בכל מלחמה הצד המנצח מגרש את הצד המפסיד משטחו, וזאת בכדי שלא תיווצר אוכלוסיה עוינת בשטחו.
אותו הדין ביחס לפלשתינים - זכור היטב מה עשה להם המלך חוסיין בשנת 1970, לאחר שאיימו על ממלכתו, במהלך "ספטמבר השחור", בו גירש עשרות אלפי פלשתינים ללבנון. והנה במדינת חלם כמדינת ישראל ההיגיון, כאמור, הפוך - לאחר שניצחנו ניצחון מוחץ את צבאות ערב במלחמת ששת הימים (כאשר מדינות ערב היו הצד התוקפן אשר פתח במלחמה נגדנו והובס), ולאחר שהערבים ברחו (כי ידעו את גורלו של הצד המפסיד כפי שקרה להם ב-48') - קם ה"חכמולוג" משה דיין וקרא להם לחזור חזרה לכפריהם ולבתיהם. הערבים שיפשפו את עיניהם כלא-מאמינים. הם חשבו כי "ישראל היא מעצמה אזורית" המתנהגת כמעצמה אזורית שניצחה במלחמה, ואשר מגרשת, ובצדק, את הצד התוקפן אשר פתח בלחימה נגדה ואשר הובס. אך במקום זה הם ראו כי ישראל המנצחת "מתנהלת ומתנהגת" כנמר של נייר אשר חסר חוט שידרה וכושר עמידה! אז נפל לערבים האסימון, הם הבינו כי "מדינת ישראל אולי חזקה צבאית, אך מנטלית ורוחנית היא חלשה, מדינה שאינה מבינה את כללי המלחמה הבסיסיים, מדינה שאינה מבינה את האזור בו היא חיה ולא מבינה את כללי האזור", "מדינה שלא מאמינה בצדקת הדרך של עצמה"; וכך הבינו הערבים אט-אט כי "באמצעות התודעה ניתן יהיה לשבור את האויב הציוני אשר התגלה כאויב חזק צבאית אך רכרוכי תודעתית ורוחנית". זה נתן לערבים תקווה, תקווה לשיבת ה"פליטים" של 48', תקווה לקבלת שטחי 67' (בתור התחלה), תקווה כי ניתן יהיה לחסל את היישות הציונית בדרך דיפלומטית ובעורמה מזרח-תיכונית, שמסתבר כי היא עובדת כל-כך טוב על ה"יהוד הנאיביים עם ההיגיון האירופי שלהם".
הפתרון שאני מציע הוא פשוט. ראשית, אני טוען כי "הבעיה הדמוגרפית" היא לא יותר מאשר ספין שמנסים אנשי השמאל להפיח באוויר בכדי לקדם במהירות את פתרון המדינה הפלשתינית. הערבים הופכים אט-אט לחברה מערבית יותר, כתוצאה מכך רמת הילודה יורדת בהדרגה. לכן, האימרה על "השד הדמוגרפי" היא רחוקה מהמציאות ונועדה להפחיד את הציבור היהודי, בכדי שיאמץ ויתמוך בפתרון הקמת מדינה פלשתינית. אני טוען כי מדינה פלשתינית לא תפתור את הסכסוך אלא רק תדרבן אותו, ותמריץ את הערבים להגביר את דרישותיהם כלפי ישראל (זכות שיבה ליפו, לרמלה, לעכו, ללוד, לירושלים). יתר על כן, כאשר ישתלט החמאס (בעידוד אירן וסוריה) על שטחי המדינה הפלשתינית, ניאלץ להתמודד עם מדינת טרור שתאיים בטילים על גוש דן ונתב"ג, ומה נעשה אז? נפלוש לאותה המדינה? והרי ראינו כיצד הגיב העולם על פרשת המשט ועל מבצע "
עופרת יצוקה" - חטפנו גינויים על ימין ועל שמאל וקיבלנו את דוח גולדסטון. ושוב מדובר רק במבצע בשטחי הרשות שאיננה מדינה! האם כאשר מדינה פלשתינית תתקוף את אזרחינו בטילים (כפי שקרה הדבר 8-7 שנים בשדרות ללא תגובת העולם וללא תגובת צה"ל...) - האם אז העולם יבין טוב יותר ויקבל יותר בהבנה את תגובתנו? ודאי שלא! וכך נמצא את עצמנו במצב של "בור ללא תחתית", שאנו, במו ידינו ובמודע, יצרנו ודירדרנו את עצמנו אליו!
בכלל, ממתי מדינה שהותקפה על-ידי הערבים וניצחה במלחמה מתנהלת כאחרון המובסים ומנהלת מו"מ עם כנופיות טרור שלא מכירות בה כמדינה יהודית? ממתי מדינה שפויה ונורמלית עוזרת לאויביה להקים מדינת טרור לצדה, וזאת כאשר לאויביה יש 22 מדינות ערביות להגר אליהן, בעוד שלה, למדינה היהודית (הידועה בשטחיה הרחבים וחסרי המשמעות האסטרטגית), אין מדינה אחרת? ממתי מדינה שפויה ונורמלית מגרשת את אזרחיה היהודים (ילדים, נשים, זקנים ו...מתים), הורסת את ישוביהם ומפעל חייהם, מעבירה את קברי המתים, וזאת ללא כל תמורה? התמורה היחידה היא עוד קסאמים וגראדים! ממתי מדינה שפויה ונורמלית עושה זאת לאזרחיה היהודים ולא לאויביה הערבים? ממתי מדינה שפויה ונורמלית מחמשת את אויביה ומאמנת אותם (כוח דייטון)? ממתי מדינה שפויה ונורמלית מעבירה כספים ואנרגיה לאויביה? והרי התנתקנו מעזה, מדוע אם כן אנו ממשיכים לספק לה את כל האמצעים הללו? מסתבר כי התנתקנו מעזה (כאשר ברחנו עם זנב בין הרגליים מעזה), אך עזה, מה לעשות, רודפת אחרינו, וכך גם חיזבאללה ולבנון.
אני טוען, כי רק "טרנספר מרצון" שיתבצע ביחס לערבים ביו"ש וביחס לערביי ישראל, יצור פתרון נכון הגיוני ויחידי לבעיה המכונה "בעיה פלשתינית". על מדינת ישראל לומר בגלוי וללא בושה, כי "כל מי שמכיר בישראל כמדינה יהודית יוכל להישאר וליהנות מאזרחות שוות-זכויות וחובות" (כמה שאפשר); מי שלא - לא יקבל אזרחות ולא יהנה מזכויות שוות! חד וחלק! אותם אזרחים אשר לא יקבלו את היותה של המדינה מדינה יהודית לא יקבלו אזרחות, וכתוצאה מכך יעזבו בעצמם. וזאת יעשו וייאלצו לעשות בגלל התנאים הבלתי אפשריים בהם ייאלצו לחיות. זוהי כל המהות של הפתרון המכונה "טרנספר מרצון" - ליצור "תנאי חיים בשטח" לאויבי המדינה מבפנים המסרבים לעזוב. יצירת "תנאי חיים" כאלה בשטח יגרמו לכך שגם הסרבנים הגדולים ייאלצו מחוסר ברירה לעזוב ולהגר למדינות אחרות! בדיוק כפי שעושים מהגרי עבודה בכל העולם! אלה שיסכימו להישאר יתחייבו על נאמנות למדינה, יקבלו שוויון בזכויות ביחס ישר לשוויון שיקיימו בחובותיהם כלפי המדינה. הם יוכלו לשרת בשירות לאומי (במקום שירות צבאי), כמו-כן יוכלו לתרום להסברה הישראלית בתפוצות, אותה יעשו מתוך נאמנות למדינה אותה הם משרתים.
אזכיר ואומר כי פתרון זה הוא היחיד שימנע מצב של כאוס והידרדרות מצד המדינה במדרון החלקלק של "הסכמי אוסלו" הארורים. ראוי לציין גם כי הפתרון של
אביגדור ליברמן, המציע ומדבר על פתרון של "חילופי שטחים", הוא פתרון לא יעיל! הערבים לא יסכימו לקבל את אום אל פאחם ולוותר על יו"ש, הרי הם, על-פי אמונתם, גורסים כי כל "פלשתין מהים עד הירדן שייכת להם", מדוע אם כן יוותרו מבחינתם על אזורי יו"ש? והרי גם אזרחי ישראל הערבים (באום אל פאחם ובמשולש) - כמו שהיה הדבר במזרח ירושלים - לא יסכימו לעבור ולחיות תחת ריבונות פלשתינית במדינה הפלשתינית, הם הרי יודעים ומכירים מקרוב את "שלטונם "הדמוקרטי" של אחיהם מעזה ומרמאללה"... מסתבר כי למרות הטענות הדמגוגיות על "קיפוח וגזענות" ולמרות ה"נרטיב הפלשתיני" שהם כה תומכים בו - עדיין מעדיפים ויעדיפו ערביי ישראל לחיות תחת ריבונות ישראלית. ובכלל, מדוע שנעביר להם שטחים ממדינת ישראל הריבונית? על מה ולמה? במסגרת "הטרנספר מרצון" יעזבו הערבים מרצונם החופשי, והשטח יישאר בבעלות מדינת ישראל.
לאור הדוגמאות הרבות שהבאתי, ולאור התקדים ההיסטורי שהוכיח את עצמו - נדרשת המסקנה ההגיונית והמעשית כי זהו הפתרון היחיד אשר יכול להיטיב עם מדינת ישראל מחד-גיסא, ואשר לא יגרור תגובות שליליות וגינויים בומבסטיים באו"ם מאידך-גיסא.
