מאז ימי הקמת צה"ל, הפרדת המשרתים בצה"ל מהשפעות פוליטיות חיצוניות, ואו פוליטיות פנימיות, ושמירת האחריות והסמכות של הדרג המדיני המוסמך, על כל מעשה ומעשה של צה"ל, הייתה מדאגותיו הגדולות ביותר של שר הביטחון הראשון
דוד בן-גוריון. ממלכתיות הייתה עניין הקסם. אין ספק, זוהי ירושה מכובדת ומבורכת. כשהקים את צה"ל, אחד מחששותיו המרכזיים של בן-גוריון הייתה עוצמת יתר לצבא ממלכתי, צבא העם, ואו לאנשים בתוכו, ואו גם חריגה מסמכויות ואחראויות של הצבא בתוך תהליכי הדמוקרטיה. במימושו ממלכתיות זו, בן-גוריון הדיח, פיטר, גירש ושחרר מתפקידם לא מעט אנשי צבא מעולים, אשר מאידך כעסו עליו, כשלדעתו היה לו כלפיהם ולו רק חשש (אפילו לא עובדות) שלא יקפידו לפעול באופן ממלכתי. בן-גוריון התעקש בשלו התעקשות יתר כאשר הקפיד על עניין הממלכתיות שבצבא. אפילו את יגאל אלון, מצביע חשוב ביותר במלחמת העצמאות, לא מינה לתפקיד רמטכ"ל מתוך הנימוקים והחששות הללו.
דאגתו זו של בן-גוריון לבידודו של צה"ל ושמירתו מחוץ לכל תהליך דמוקרטי במדינה, הביאה כמה שנים לאחר מכן, לידי חקיקת החוק הנקרא "חוק יסוד צה"ל". אין ספק, לו אירועי עניין "מסמך גלנט" היו מתרחשים אז, בימי דוד בן-גוריון, שר הביטחון, ברור הוא שכמה בכירים ביותר, המשרתים היום בצה"ל, היו מוצאים עצמם מזמן נוסעים בטרמפים הביתה לצמיתות לאחר תחנה קצרה בבסיס בקו"ם. אשר על כן, בדיקת מבקר המדינה בכל התהליך של "מסמך גלנט" מקומה ראוי וחשוב ביותר.
ספציפית, באיסוף העובדות כפי שפורסמו בתקשורת עד כה, גם באתר זה, בסדר כרונולוגי, הקשורים לאירועים ולהתפתחות בתהליך "מסמך גלנט", מחדדת את הסוגיה שדוד בן-גוריון היה רגיש לגביה. לפיכך, האם רא"ל אשכנזי, קצינים ואזרחים נוספים, עברו לכאורה על חוק חשוב ביותר זה? וכידוע בדמוקרטיה, לעבירה על החוק יש מחיר. להלן האירועים:
1. ממש בתחילת חודש אוגוסט 2010 הודיע שר הביטחון,
אהוד ברק, על תחילת הליך הבחירה ברמטכ"ל החדש ה-20 למדינת ישראל. כידוע בחירת רמטכ"ל היא אך ורק באחריות ובסמכות שר הביטחון.
2. זמן קצר לאחר מכן (דגש על לאחר מכן), ביום שישי 6 באוגוסט "חשפו" העיתונאים
אמנון אברמוביץ' ו
רוני דניאל בתוכנית "אולפן שישי" את דבר קיומו של מסמך שלכאורה נכתב במשרד יחסי הציבור של יועץ התקשורת אייל ארד.
3. העיתונאי יואב יצחק, יצא מייד בהכרזה ובידיעה כי המסמך איננו אותנטי, קרי מזויף.
4. בגילויים נוספים של העיתונאי יואב יצחק, התבררו לכאורה גם חלק מחילופי ה-SMS בין העיתונאי אברמוביץ לבין יוני קורן, מלשכת שר הביטחון. חילופים אלו נערכו ביום חמישי טרם המשדר הטלוויזיוני של יום השישי בערב. להלן חלק מפרטי חילופי המסרים כפי שפורסם.
"אברמוביץ' גישש אצל יוני קורן, כמו אצל גורמים נוספים, נוכח זאת שהימר שיוני קורן הוא שגיבש את המסמך והוא אשר יאלץ ליתן את הדין תוך זמן קצר:
שאלה אברמוביץ': האם נכון שאתה שוקל להתפטר.
תשובה יוני קורן: מי האידיוט שמפיץ דבר כזה?
שאלה אברמוביץ': זה רעיון שלי שצופה פני עתיד.
5. חילופי הדברים הנ"ל מלמדים, כי אברמוביץ' האמין שבידיו מסמך אמיתי. כך הוא התייחס אליו בשידור חי ביומן החדשות של ערוץ 2. ברם, מחמת לכאורה רשלנותו ומקצועיותו המפוקפקת הוא נמנע, כידוע, מבדיקת אמיתותו של המסמך ובכך נכשל והכשיל.
6. המסמך, כפי שפורסם בתוכנית הטלוויזיה, לימים "מסמך גלנט", הכיל הנחיות לבניית תדמית חיובית לאחד המועמדים, אלוף פיקוד הדרום
יואב גלנט, ומנגד הנחיות להכפשת הרמטכ"ל המכהן, רא"ל
גבי אשכנזי, ומועמד נוסף להחלפתו, האלוף
בני גנץ.
7. גלנט וארד הכחישו כל קשר למסמך וטענו שהוא מזויף. ארד אף טרח והגיש תלונה במשטרה על זיוף המסמך בשימוש של הלוגו של משרדו.
8. בעקבות תלונתו של ארד, נפתחה חקירה משטרתית.
9. תוך כדי החקירה המשטרתית החליט היועץ המשפטי לממשלה על הקפאת תהליך הבחירה של הרמטכ"ל הבא עד סיום החקירה המשטרתית.
10. במסגרת החקירה המשטרתית, בעדותו במשטרה טען ראש המטה הכללי, רא"ל גבי אשכנזי, כי "מסמך גלנט" היה מונח במשרדו כבר כארבעה חודשים. כלומר, טרם פעולת המשט, עוד בחודש אפריל ובטח הרבה לפני פרסומו ברבים בערוץ 2.
11. בשבוע הרביעי של חודש אוגוסט, בעקבות תוצאות חקירת המשטרה, ביטל היועץ המשפטי את תהליך ההקפאה בבחירת הרמטכ"ל. ביום 29 לאוגוסט הודיע שר הביטחון בישיבת הממשלה על בחירת אלוף גלנט לרמטכ"ל ה-20 של ישראל.
12. ב-30 באוגוסט דן פורום המטה הכללי במסמך, ושמע דיווח על כך מהרמטכ"ל. בין השאר דיווח הרמטכ"ל כי עוזרו, אל"ם ארז וינר, קיבל את המסמך מהרפז בסוף אפריל, וגם חשף את המסמך בפניו.
13. כלומר, רא"ל אשכנזי קבל לידיו את "המסמך" או תצלום שלו, יותר משלושה חודשים קודם חשיפת המסמך בערוץ 2.
14. רא"ל אשכנזי העיד כי הראה את צילום המסמך גם לקצינים אחרים נוספים.
15. בישיבת הממשלה ביום 5 לספטמבר, אשרה הממשלה בישיבתה את המלצת שר הביטחון לרמטכ"ל.
מסקנות עובדות ושאלות: מבקר המדינה עומד לבדוק את תהליך בחירת הרמטכ"ל ה-20 של מדינת ישראל. תהליך רצוי וראוי בהחלט. תוך כך הוא יצטרך להתמודד לפחות עם כמה מהעובדות שלעיל וגם עם כמה מהמסקנות שלהלן. מבקר המדינה יהיה חייב להביא לפחות את חלק ממצאיו לידיעת הציבור. "מסמך גלנט" גרם נזק עמוק לאמון הציבור בצה"ל. מבקר המדינה נמצא בחלון הזדמנות נדיר כדי לצמצם נזקים חמורים אלה. תפקיד ממלכתי חשוב ביותר.
1. לפי כרונולוגיית סדר התאריכים המצוין לעיל, לרא"ל אשכנזי היה ידוע על קיומו של "מסמך גלנט" כ-4 חודשים טרם התחלת תהליך בחירת הרמטכ"ל הבא, טרם הפרסום בערוץ 2.
2. כידוע, תהליך הבחירה של הרמטכ"ל היא בסמכות ואחריות שר הביטחון, ושל שר הביטחון בלבד, לפי חוק יסוד צה"ל.
3. ההתעסקות במסמך, אגירת המסמך, מבלי לבדוק אותו, מבלי לדווח עליו לשר הביטחון, ואו לראש הממשלה, בין אם הוא מזויף ובין אם לאו, האם הוא מעשה שלכאורה בניגוד לחוק יסוד צה"ל?
4. אשכנזי העיד כי הראה את המסמך לקצינים נוספים, כלומר, עשה בו שימוש. האמנם?
5. על איזה נימוקים פוטר הרפז מצה"ל ובאיזה נימוקים בוטלו הפיטורים?
6. מי היו המניעים והנימוקים של המסייעים בביטול הפיטורין מצה"ל של הרפז?
7. מה היו יחסיו של רא"ל אשכנזי עם המפוטר הרפז? ולהיפך, מה היו יחסיו של הרפז עם רא"ל אשכנזי?
8. האם וכיצד ידע הרפז לגמול לרא"ל אשכנזי דווקא בעניין גלנט?
9. על איזה בסיס ניתנה הרשות להרפז "להתהלך חופשי" במסדרונות המטה הכללי?
10. האם ניתן להאמין כי הרפז הרכיב בעצמו את "מסמך גלנט"?
11. באילו נסיבות ומי ידע, ומתי ידע על הדלפת המסמך לערוץ 2?
12. האם מצופה מרמטכ"ל ומקציני מטה שלו, לקיים קשר הדוק עם אדם שפוטר מהצבא ונשלל ממנו סיווגו הביטחוני?
13. האם מצופה מראש מטה של רמטכ"ל לשלוח למפוטר מהצבא 100הודעות בטלפון הנוגעות למינויים בצבא?
14. האם מצופה מעורבותה של אשתו של רמטכ"ל לשלוח למפוטר מצה"ל הודעות בטלפון? מהיכן המידע שלה?
15. למה בדיוק התכוון רמטכ"ל כשהעיד על המפוטר מצה"ל, הרפז, את הדברים הבאים: "הוא איננו מבאי ביתי"?
רא"ל משה דיין, כרמטכ"ל אמר פעם באירוע צבאי כך: "אני יכול למנותך למ"כ, אבל את הסמכות תצטרך לקבל מהטוראים". האם רא"ל אשכנזי מקבל/שואב את סמכותו מהרפז? מאל"מ וינר? ממתי ועד מתי? למבקר המדינה תפקיד חשוב במתן התשובות.
