קלון לצחי הנגבי? - מניין קלונות!

ביום חמישי (16.09.10) יגזור בית המשפט את דינו של ח"כ צחי הנגבי, על עדות השקר שבה הורשע (כאשר הכחיש קשר למודעה בעלון הליכוד המתגאה בעשרות המינויים הפוליטיים שלו, כשר לאיכות הסביבה). מחר גם יפסוק בית המשפט אם יש בעבירה זו משום קלון, דבר שיאלץ אותו להתפטר מהכנסת, ולסיים את הקריירה הפוליטית שלו. והנה, בימים האחרונים התגייסו בכירי הפוליטיקה הישראלית, והפצירו בבית המשפט להימנע מהטלת הקלון על הנגבי, בציינם את חשיבותו לפוליטיקה הישראלית. מעבר להעידם בכך על עצמם, שאינם רואים קלון בשקר לשופט בית משפט עליון, כולם שכחו לציין שני נושאים חיוניים הקשורים לעניין, ולמרבה התמיהה לא ראיתי גם פרשנים המזכירים נושאים אלה. כשירות לציבור, אשלים כאן את החסר. הנושא הראשון: קלון איננו עניין פוליטי. "קלון הוא מונח משפטי, הנלווה לחלק מהעבירות הפוליטיות, ומתאר פגם מוסרי שבוצע על ידי עובר העבירה" (ויקיפדיה). לפי שופט בית המשפט העליון חיים כהן, קלון הוא "פגם מוסרי המעיד על בעליו שאין הוא ראוי לבוא בקהל ישרים, וממילא אין הוא ראוי לשאת באחריות ציבורית להחלטות ולמעשים אשר ענייני הכלל ושלום הציבור תלויים בהם". שופטי בית המשפט אינם אמורים להחליט מחר אם הנגבי חשוב לפוליטיקה. הם אמורים להחליט אם בעדות השקר שבה הורשע הנגבי יש פגם מוסרי, יש קלון. והנושא השני: אם עסקינן בפגם מוסרי, נזכיר שהנגבי סוחב עימו מפעילותו הציבורית מניין פגמים מוסריים:

• ב-1982, כיושב-ראש התאחדות הסטודנטים, הורשע הנגבי בעבירה של תגרה במקום ציבורי, ונדון למאסר על תנאי ולקנס כספי.

• באותה שנה התגלו אי-סדרים כספיים באיסת"א - איגוד סטודנטים לתיור אקדמי. בית המשפט קבע שעדותו של הנגבי בפרשה הייתה "עדות שלא תמיד הייתה האמת נר לרגליה"...

• באותה שנה, עם פינוי ימית בהסכם השלום עם מצרים, היכה הנגבי צנחנים ליד אנדרטת ימית.

• ב-10.2.1983, במצעד "שלום עכשיו" בירושלים שהסתיים ברצח אמיל גרינצווייג (גילוי נאות: אני ארגנתי את המצעד), עמד הנגבי בראש חבורה שחסמה את מסלול המצעד בואכה משרד ראש הממשלה. הנגבי, בזעקות במגפון בסגנון "לחסום את הבוגדים", ניסה לבלום מצעד חוקי, מצויד ברישיון משטרה.

• ב-1995, במצעד יום העצמאות בירושלים, מנע מראש הממשלה יצחק רבין אפשרות לברך את המצעד, בנתקו את חיבורי החשמל של מערכת ההגברה.

• ב-1997, כשר המשפטים (!), היה מעורב ב"פרשת בר-און-חברון" (קנוניה למינוי רוני בר-און ליועץ משפטי לממשלה, במגמה שיתמוך בעסקת טיעון לדרעי, תמורת תמיכת שס בנסיגה מחברון). הנגבי הואשם בהטעיית הממשלה באמרו שנשיא בית המשפט העליון אהרן ברק תומך במינוי. משטרת ישראל המליצה להעמידו לדין בעבירת מרמה, היועץ המשפטי לממשלה רובינשטיין החליט לא להגיש כתב אישום, ופרקליטת המדינה כתבה בחוות דעת ציבורית שמדובר ב"חריגה מנורמות התנהגות תקינות".

• ב-1998 נפתחה חקירת משטרה נגד הנגבי על שכיושב-ראש ועדת-משנה של ועדת הכלכלה של הכנסת, לחקיקה נגד תאונות הדרכים, קיבל על עצמו הנגבי במקביל לכהן כמנכ"ל עמותת "דרך צלחה" (שעסקה באותו נושא), וקיבל על כך בשכר ובהוצאות 375,000 שקל. היועץ המשפטי לממשלה לא בטח בראיות להרשעה, והסתפק בדו"ח ציבורי מגנה. ועדת האתיקה של הכנסת הרשיעה את הנגבי, וענשה אותו בנזיפה ובשלילת שכרו בכנסת לחודשיים.

• ב-2006, כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, יצא לחו"ל בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה לביקור פרטי, ואחריו הגיש דין-וחשבון חריף על המלחמה.

ויש עוד כהנה וכהנה. פעילותו הציבורית של צחי הנגבי רצופה, עוד לפני עדות השקר שבה הורשע, מניין קלונות. את כולן לא הזכירו משבחיו הפוליטיים של הנגבי. האם דווקא ערב יום הכיפורים יוכשר השרץ?