המדרגה הבודדה מהווה מכשול; לא חשוב מהן התקנות והתקנים ומהם החוקים החלים על כך, היכן שהיא מותרת או אסורה - עובדת החיים חזקה יותר מכל תקן ותקנה, ושום לובי של קבלנים או ארגון של יזמים אינו יכול לבטל עובדת חיים זו.
הרגלי ההליכה של בני אדם אינם מותאמים למפגע בטיחותי בצורת המדרגה הבודדה, ויעידו על כך השלטים הצמודים למדרגה הבודדה בכל אתר, בכל שפה וליד כל סוג של מדרגה - בין אם בכניסה לחנות, בין אם בחצר, בתוך משרד או דירה, ובכל מקום נמצאם - "זהירות, מדרגה" - mind the step"".
כב' השופט המחוזי (חיפה) י' מרגלית התייחס למדרגה הבודדה בשביל כניסה אל הדירות, בע"א 90 / 25-38
א' אלברט ואחרים נגד שיכון ופיתוח בע"מ (לא פורסם, מובא בספר "תכנון דירה כחוק" מאת א' בן עזרא בהוצאת "בורסי" בשלמות), וכה פסק בעניין זה:
"אדם ההולך במשטח מישורי, קשה לו להבחין במדרגה בודדת, ועלול לכן להיכשל בה".
הרמב"ם עמד על כך במסגרת חיבורו "היד החזקה" בספר נזיקין כאשר כלל באותו ראש נזק את הבור ואת התל, והסביר כי ההולך בדרך לא נוהג להסתכל לארץ.
לפיכך, אם נבנית מדרגה בודדה על סמך תקנת בנייה מפורשת, המתירה את התקנתה, נבנה מכשול בטיחותי מובהק - גם כשאין בכך אי התאמה לתקנה.
אחת הטענות נגד גישה זו היא כי גם לאורך המדרכה יש הגבהה ביחס לכביש. טענה זו משוללת כל הגיון כי ההולכים במדרכה לא אמורים לפנות ממסלולם באופן חופשי לכיוון הכביש, וכאשר יש פנייה לעבר הכביש הרי פנייה זו מוסדרת באמצעות רמזור או תמרור ואינה מהווה המשך הליכה. עצם העובדה שחובה לעצור בטרם חציית הכביש, יוצרת מצב של אבחנה לגבי המדרגה.
פרשנות אחרת שנשמעה על-ידי "מומחה" בתחום, היא כי הפרש מפלסים אינו מדרגה, מהסיבה שמדרגה מוגדרת על-ידי רום ושלח, ואילו במדרגה הבודדה יש רק רום שאפשר למדוד אותו ואילו שלח - אין.
טעות ברורה אצל מי שמחזיק בפרשנות זו.
המדרגה אינה מוגדרת על-ידי רום ושלח וככל שיש הגדרה כזו למדרגה הרי מדובר בהגדרה שגויה.
להבהיר:
מהלך מדרגות הכולל תריסר שלחים - יכלול תליסר (13) רומים! לעולם מספר הרומים יהיה גדול ב-1 ממספר השלחים במהלך המדרגות, ולכן, במהלך מדרגות בן מדרגה אחת - מספר הרומים 1 ומספר השלחים - אפס...