"בישיבות היה נוהג לעיתים לנמנם, אך בעיקר היה הססן, חסר חדות ולהפתעתי גם נעדר כושר החלטה... גרוע מכל היה יחסו לכפופים אליו, מיטב המפקדים של צה"ל... ברק היה שר ביטחון מאכזב, לא לויאלי, לא יציב בעמדותיו ולא אחראי בהמלצותיו בעניינים הרגישים והמכריעים שבהם היינו צריכים לקבל החלטות".
דברי
אהוד אולמרט על
אהוד ברק.
וכאן התם שואל: מי מינה את אהוד ברק לשר הביטחון? מי נמנע מלפטר אותו, למרות שגילה בו את כל המומים הקשים שציין? מי הפקיר את ביטחון ישראל בידי שר "לא יציב ולא אחראי"? התשובה לכל השאלות זהה:
אהוד אולמרט.
מי שקורא את מאמריי יודע, שאני רחוק מאוד מלהיות מתומכיו של ברק. יכול להיות שאני אפילו מסכים עם חלק מביקורתו של אולמרט. אך יש הבדל קטן אחד: אני לא ראש הממשלה. אני לא ממנה את השרים, לי אין סמכות לפטר אותם.
אז מדוע אולמרט לא עשה את כל זה בזמן אמת? מדוע הוא יצא למבצע צבאי מקיף ברצועת עזה עם שר ביטחון "לא יציב ולא אחראי"? יש שתי תשובות אפשריות, וכמו במקרים דומים - האחת היא קדחת והשנייה היא חולירע.
הראשונה: אולמרט לא יכול היה לפטר את ברק, משום שהדבר היה מוביל לפרישת מפלגת העבודה מן הקואליציה ולנפילת ממשלתו. לא בטוח שזה נכון עובדתית, כי אין יותר מדי חברים במפלגת העבודה המוכנים לשכב על הגדר בשביל ברק, אבל נניח שכן. זה אומר, שאולמרט שם את השיקולים המפלגתיים לפני השיקולים הממלכתיים ואת טובתו וטובת מפלגתו לפני טובת המדינה, ולא סתם - אלא "בעניינים הרגישים והמכריעים שבהם היינו צריכים לקבל החלטות".
השנייה: אולמרט גילה את כל הפגמים הללו רק כאשר ברק גרם להתפטרותו. כדאי לזכור, שהיה זה ברק אשר כפה על אולמרט להתפטר לאור ריבוי פרשות השחיתות שבהן הוא מעורב לכאורה. במילים אחרות: אולמרט משכתב לאחור את העובדות ואולי אפילו משקר.
אז או שיש לנו עסק עם ראש ממשלה מופקר וחסר אחריות, או שיש לנו עסק עם ראש ממשלה שקרן. תבחרו איזו אפשרות גרועה פחות.