כוח הכוח על חולשת הדעת

בעוד ל"ג ימים יחול כ"ט באוקטובר תשע"א, יום הזיכרון לטבח המטורף שביצעו כוחות הביטחון של מדינת ישראל בכפר-קאסם, ביום כ"ט באוקטובר תשט"ז (ערב פתיחת מלחמת סיני). יום בהיר אחד, שבו הועמדו בשורה עשרות גברים, נשים וילדים והוצאו להורג בירייה, בעוד עשרות נמלטים נורים בגבם ונהרגים או נפצעים במנוסתם מהטובחים. וכשנזכרים, אי-אפשר שלא להסיק שוב מסקנות אפוקליפטיות לגבי היכולת של מיליטריזם להוביל עדר של בני-אדם אשר "רק ממלאים פקודות", לבצע בעיניים פקוחות לרווחה פקודות שדגל שחור משחור מתנוסס מעליהן. למי שעדיין מזדעזע בהיזכרו, אין כמעט צורך להזכיר כיצד ניסו שלטונות המדינה, באמצעות הצנזורה הצבאית, להסתיר מהציבור את הטבח, את מה שהוביל לטבח ואת מטרותיו הסמויות, ואין כמעט צורך להזכיר את התפירה המהירה של כיסויי-תחת לבכירי המדינה דאז, ואין כמעט צורך להזכיר את העונשים המגוחכים שהוטלו על הרוצחים, ואין כמעט צורך להזכיר שכמה מהם זכו בהמשך לתפקידים משמעותיים בשרות המדינה. אבל יש ויש צורך לחזור ולהזכיר זאת לכול מיני פשיסטאנים יהודים ותיקים שלא הפנימו את הנבלה, ולפשיסטאנים חדשים שלא באו עדיין לעולם באותם ימים אפלים; להזכיר להם שהטבח-לדוגמה שבוצע בכפר קאסם, בוצע על-ידי כוחות הביטחון של מדינה ריבונית, על סמך פקודות ברורות שניתנו על-ידי ממלאי תפקידים בכירים במדינה, ולא על-ידי קבוצה מחתרתית או על-ידי קיצונים עצמאיים, אשר טיפוסים כמו ברוך גולדשטיין ויגאל עמיר הם בעיניהם גיבורי תרבות יהודית. הכותב הוא סופר, משורר ומחזאי.