נציגי אש"ף כבר אומרים בגלוי: "שיחות השלום" עם ישראל לא נועדו אצלם להשגת הסכם שלום בין "מדינה פלשתינית למדינה יהודית שיחיו זו לצד זו בשלום וביטחון", כהגדרת הנשיא אובמה אלא תרגיל מתוחכם במסע לדה-לגיטימציה של ישראל, שנועד לחסל את מדינת היהודים כפי שחוסלה מדינת האפרטהייד בדרום אפריקה. סירוב ישראל להמשיך את הקפאת הבנייה ביו"ש, אחרי שהערבים שכנעו את כל העולם כי זה מה שיפוצץ את שיחות השלום, יטיל את כל אשמת הכישלון על ממשלת ישראל, שהגיעה למצב זה במצעד האיוולת המתמשך, שהתחיל עם האינתיפאדה השנייה. בתרגיל הנוכחי, כבר קצרו ראשי אש"ף הצלחה ראשונה כשהנשיא אובמה וכסילי האיחוד האירופי אימצו את עמדתם, ואת מי זה מעניין אם הם מכירים בכלל בזכות היהודים למדינה?
מאז סוף ספטמבר 2000, גילו הערבים את חוסר האונים של ישראל להתגונן מהתקפה משולבת של טרור פרימיטיבי עם עלילות דם נבזיות המגייסות את דעת הקהל העולמית למסע חיסול מדינת היהודים. וגרוע מכך, הם גילו גייס חמישי שלם בממסד הישראלי שהתגייס לעזור להם במזימה השטנית, בצמרת הביטחונית, באקדמיה, בתקשורת ובמערכת המשפט. ומי שמטיל ספק בכך, די אם יבדוק איך טיפל אותו ממסד באוניית-הדגל של אותה לחימה "רצח הילד
מוחמד א-דורה", אחרי שכל גורם רציני בתקשורת העולמית אישר את מה שחשפתי מייד עם תחילת הצורה הזו של לחימה מגוּבת-טלוויזיה.
במלאת 37 שנים למחדל יום הכיפורים של 1973 חוזרים אותם הסימפטומים של אטימות קברניטי המדינה לאזהרות ממפולת מתקרבת. אז הם סרבו לראות את הסכנה של ריכוז כוח מצרי מאסיבי על גדות תעלת סואץ - ערב חג יהודי גדול, שהתאים לדוקטרינה הסובייטית לעיתוי התקפת-פתע כשכיום מתעלמים מהפעילות הגלויה לחיסול מדינת ישראל בתהליך דה-לגיטימציה עולמי, תוך דיבורים צבועים על "תהליך שלום".
ומה הם, בכל זאת, עושים? שופכים כסף לפרסומת ברדיו ובטלוויזיה תחת הכותרת "מסבירים ישראל": הקריין שואל: "נמאס לכם לראות איך מציגים אותנו בעולם?" ושחקנים מציגים איך לשכנע את העולם שהגמל אינו אמצעי התחבורה המקובל שלנו ושהאוכל אצלנו אינו של פראי המדבר. השר הממונה על מעשי איוולת אלה קיבל ממני הסבר מפורט על האסטרטגיה הדרושה במצבנו להדיפת מתקפת ההסתה, אך הוא חזר על מודל התנהגות קברניטי המדינה ערב מלחמת יום הכיפורים. תוצאות מחדל זה עלולות להיות חמורות יותר מאלו של אותו יום כיפורים.
