הסתה פרועה מתקיימת בימים האחרונים בעיתונות הפלשתינית, הכפופה לראשי כנופיות הטרור, אלה המתונים - בראשות מכחיש השואה אבו מאזן, שעבודותיו האקדמיות נסבו על הכחשה זו.
בהסתה כלולה גם המרדת חברי כנופיות הטרור - תוך ציון כי אשקלון וחיפה הן ערים כבושות, ומן הסתם, נועדו לכיבוש בידי הכנופיות הכמהות לעשות בהן שפטים כמיטב המסורת שלהן.
כך היה גם לפני מלחמת יום הכיפורים.
במלחמה, יש מפתיע ויש מופתע, וברור מי צובר נקודות בדם אזרחיו וחייליו. ביום כיפור הופתענו; האם גם עכשיו?
רק במשחקי ילדים קובעים את הכללים מראש וביחד מכריזים על תחילת המשחק. בחיים זה אחרת - תמיד צד אחד יפתיע והשני יופתע.
ההפתעה נותנת יתרונות למי שנוקט בה אך גם נקודות שליליות במערכה הבינלאומית, במיוחד כאשר הצד האמור להפתיע הוא מדינת ישראל מול אירופה אנטישמית ונשיא ארה"ב שעדיין מכהן - בשם חוסיין ובמדיניות בהתאם.
אף על-פי כן, בשל המצב הייחודי של מדינת ישראל אשר אין שני לו בתבל, מדינת ישראל צריכה ואף חייבת, במלחמה הבאה שוודאי תתקיים - לא להיות מופתעת אלא מפתיעה, יוזמת, ראשונה.
ההפתעה כרוכה במלחמת בזק, שהיא אפשרית רק במקרה של הפתעה.
אי-אפשר לגרום למלחמת בזק שתתקיים בכל מצב, ואחד התנאים לקיומה של מלחמה קצרת מועד הן הכנות רבות וחשאיות, וביצוע - באחת, בכל העוצמה הדרושה, כשהאויב ממשיך לנהל תעמולת ארס כהרגלו, ועסוק בדברים אחרים.
האלטרנטיבה להפתעה ישראלית - היא לא טובה.
אלטרנטיבה של שלום - קיימת, אבל היא תתממש רק לאחר הכרעה צבאית ברורה ומכאיבה. אם ההכרעה לא תהיה ברורה - לא ייכון שלום. השלום, מניסיוננו הרב מול כנופיות טרור, לא יכול להתקיים בדרך של משא-ומתן, ולא יכול להתקיים בלעדיו. השלום כן יכול להתקיים כאשר כנופיות הטרור מובסות ומושפלות, ואז, יהיה משא-ומתן בין מדינות, שאולי נמצאן לא כל כך אבלות על קריסת הטרור...
גם שלום מסוג זה צריך להתקיים בערבות מוגבל, וכנגד שטחים מהם ניסוג [הכרעה צבאית כרוכה בכיבוש].
