ברכותיי. השבוע התבשרת שבקרוב תהפכי להיות כיפתו של סגן הרמטכ"ל הבא, וכפי שהתבטאו בכלי התקשורת - תהיי הכיפה הבכירה ביותר בצה"ל מאז ומעולם.
האיש החובש אותך אומנם טען פעם, בראיון לעיתון זה, שאת לא רלוונטית לקידומו הצבאי, אבל אם כולם מסתכלים עלייך ומדברים על אודותייך אז זה לא מאוד משנה מה הוא חושב. כנראה שאת רלוונטית מאוד.
רציתי להכין אותך נפשית לתקופה הלא קלה שאליה את עומדת להיכנס בקרוב. תרצי או לא, את עומדת למשוך הרבה אש בשנים הקרובות מכיוונים שונים ואולי מנוגדים.
אם הצבא ימלא את ייעודו וילחם בטרור ביד חזקה, סביר להניח שבשמאל הישראלי יאשימו אותך בכך - בעיתון 'הארץ' יכתבו שאת אחד הגורמים המרכזיים לאימוץ המדיניות התקיפה של צה"ל, וחברי הכנסת של מרצ יזהירו את שר הביטחון שלא ייתן לך להתקדם ולהיות כיפתו של החייל מספר אחד.
מצד שני, אם הצבא ייכנס למגננה, יבליג, יסיר מחסומים ויהיה קשוח עם המתנחלים יותר מאשר עם הפלשתינים, יאשימו אותך לא מעט חובשי כיפה באחריות ישירה לכך. הם יאמרו שבאמצעות המדיניות הרופסת של צה"ל את מנסה להוכיח לכולם שאת בכלל לא משפיעה על זה שחובש אותך ושאת עושה זאת רק כדי שתוכלי להתקדם לקודקוד הפירמידה, ולהיות כיפה של רמטכ"ל.
ואם חס חלילה הצבא יהיה מעורב שוב בעקירת יישובים או מאחזים, את צפויה להיות ממש אומללה. יקראו לאיש שמתחתייך להסיר אותך, יגידו לו להתבייש בך, וישאלו בקול אם הוא חובש אותך רק בשביל האופנה. כצל'ה ייקרא לך כיפהל'ה, ורבנים מסוימים יאמרו שכל הבעיות נובעות מכך שאת קטנה מדי, ושאם רק היית קצת יותר גדולה זה לא היה קורה. פתאום יצוצו כל מיני קונספירציות שאת מנסה להתחבא ולא לבלוט, והעיתונות הדתית תעמיד מצלמות בכל מקום כדי לבדוק שאת לא פורמת שורות ומנסה להיעלם.
צר לי עלייך אחותי. קשים חייה של כיפה המונחת על ראשו של סגן הרמטכ"ל. הרבה יותר קל להיות כומתה.
תחזיקי מעמד
