מזה למעלה מחמש שנים פועלת הטלוויזיה החברתית בישראל, החותרת על-פי הגדרתה "לסדוק את השיח ההגמוני, שיח בו האזרחי והחברתי כפופים לביטחוני ולכלכלי" ו"לפצות על המחסור בנקודת מבט אזרחית וביקורתית בנושאי חברה, כלכלה, מדינה, סביבה ותרבות, מסדר יומה של תקשורת ההון והרייטינג". הרוח החיה מאחורי הטלוויזיה החברתית ומייסדה הוא אהוד שם טוב, פעיל פוליטי וחברתי אשר התאהב במצלמה והפך אותה למכשיר מרכזי בדרך המאבק שהוא מנהל למען חברה צודקת יותר כהגדרתו.
יוזמה עצמאית שקרמה עור וגידים הרעיון הראשוני נבט ב-2005 במסגרת "קהילת סינקופה", ארגון לשינוי חברתי ללא מטרות רווח שנועד לקדם את מעמד הביניים לפעולה חברתית ופוליטית, ושנה לאחר מכן היא כבר החלה בהפצת תכני הוידאו ברשת האינטרנט. בראיון ל-News1 אמר אהוד שם טוב, כי כבר בתחילת הדרך הבין את חשיבות התיעוד והדיווח המצולם כאמצעי להעברת מסר, להשפיע על עיצוב התודעה של הציבור ולהביאו בסופו של דבר לנקוט פעולה לשינוי המצב הקיים.
הוא למד צילום באופן עצמאי והחל לצלם פעולות מחאה חברתיות ופוליטיות בהן השתתף. בשיווק חומרי הווידאו לאמצעי התקשורת הוא נתקל בקשיים, ולא אחת ערוצי הטלוויזיה ואתרי האינטרנט הגדולים השיבו את פניו ריקם. הישארות מחוץ לגדר התודעה הציבורית לא נחשבה בעיניו בגדר אפשרות, ועל כן הוא החליט לעשות מעשה ולקדם את הפרויקט באפיק עצמאי. כיום, חמש שנים לאחר תחילת פעילותה הרשמית, "קהילת סינקופה" כבר אינה פעילה עוד והטלוויזיה החברתית הייתה לפרויקט הקיים בזכות עצמו ובארכיון האינטרנט שלה נמצאים זמינים למעלה מ-500 כתבות ווידאו.
מימון מהקרן החדשה לישראל וקרנות בינלאומיות מבנה הטלוויזיה החברתית מורכב מוועד מנהל, מצוות עובדים מצומצם וממערך מתנדבים. כדי להגביר את הנראות הציבורית של הטלוויזיה החברתית, הקים אהוד לפני כשנתיים מועצה ציבורית, שנועדה לחזק ולבסס את הטלוויזיה החברתית במרחבים ציבוריים שונים.
המועצה כוללת אנשי משפט בתחום זכויות האדם כגון: עו"ד מיכאל ספרד, עו"ד גבי לסקי ועו"ד יפעת סולל, אנשי אקדמיה וחוקרי תקשורת כגון: פרופ' ירון אזרחי, פרופ' גדי אלגזי, אורנת טורית ופרופ' אבישי ארליך, חברות-כנסת לשעבר כגון: פרופ'
נעמי חזן ו
תמר גוז'נסקי, ופעילות ופעילים חברתיים כגון: חיה נח, דר' דלית באום, דר' אפריים דוידי, דר' יוסי דהאן, אוקי מרושק, אורנה בן דור ועוד.
שם-טוב מציין, כי את המימון להפעלתה משיגה הטלוויזיה החברתית ממקורות חיצוניים ועצמאיים. קרנות העוסקות בזכויות אדם, בדמוקרטיה ובסכסוך הישראלי-פלשתיני מעניקות סיוע כספי שאינו עונה על כל הצרכים. באתר הטלוויזיה החברתית שלוחה בדוח המסכם לשנת 2009 ברכת תודה לשלושה ארגונים: הקרן החדשה לישראל, Foundation for Middle East Peace ו-Oxfam הבריטי. מעבר לכך, מציין שם-טוב, פועלת הטלוויזיה החברתית להשיג מימון באמצעות מתן שירותי וידאו לארגונים חברתיים, הכולל תיעוד אירועים, עריכה והכנת סרטים.
היעד: דחיקת האג'נדה הביטחונית-כלכלית לטובת נושאים חברתיים על השאלה מדוע הטלוויזיה מגדירה עצמה "חברתית" משיב שם-טוב, כי שם זה נבחר בקפידה והוא מבטא את החתירה להביא את האג'נדה החברתית למוקד השיח הציבורי והעשייה הפוליטית בישראל, אשר צריך וחייב להיות קודם לנושאים הביטחוניים והכלכליים. הטלוויזיה החברתית אכן מתמקדת בנושאים חברתיים, אך היות שקיימת זיקה הדוקה בין הנושאים הפוליטיים, הביטחוניים והכלכליים לחברתיים, היא עוסקת בכל קשת הנושאים המשפיעה על הסוגיות החברתיות. לדבריו, הטלוויזיה החברתית מתנגדת ומציעה חלופה למבנה החברתי המקודם על-ידי השיטה הכלכלית הקפיטליסטית שהביאה את השיטה הניאו-ליברלית ואת ההפרטה וגם את הכיבוש והדיכוי.
המילה "פוליטי" אינה מרתיעה את שם-טוב, והוא מודה בפה מלא שלטלוויזיה החברתית יש אג'נדה פוליטית גלויה לעין כל והחותרת להביא לשינוי חברתי ולשינוי סדרי העדיפויות הלאומיים. עם זאת, הוא מבקש להדגיש, כי אין לה זיקה מפלגתית.
על בסיס האג'נדה הפוליטית שלה, מעניקה הטלוויזיה החברתית ביטוי לכמאה ארגונים, ובהם העוסקים בזכויות אדם, זכויות עובדים, ארגוני נשים, ארגוני שלום וארגוני זכויות בעלי-חיים. מרביתם של ארגונים אלה נמנים על חוגי השמאל והשמאל הרדיקלי. מחוץ לתחום העיסוק בשל מיעוט משאבים נמצאים נושאים הקשורים לספורט, אופנה ותרבות. אך לא רק הם ולא רק משיקולים של מחסור באמצעים.
מציגים חלופה לנרטיב של הערוצים הממשלתיים והמסחריים שם-טוב מבהיר, כי הטלוויזיה החברתית אינה מסקרת פגיעה בזכויות המתנחלים, כפי שהיה לטענתם לאחר הפינוי מעזה, מכיוון שלתפיסתו המתנחלים עצמם מפרים את החוק הבינלאומי בעצם ישיבתם בשטחים הפלשתינים, ועניינה של הטלוויזיה החברתית הוא להתמקד בפגיעה בזכויות אדם שהם גורמים ובהשפעותיה על החברה הישראלית. ממילא, הוא אומר, הנושא גם מכוסה ובהרחבה על-ידי ערוצי התקשורת הגדולים. במגזר הערבי מסקרת הטלוויזיה החברתית תחומים הקשורים בתעסוקה ובאפליה, אך אינה מכסה סוגיות של פשע ואלימות, כולל תופעת רצח על
כבוד המשפחה ויחס להומוסקסואלים, מפאת תקציב וכוח-אדם מצומצם.
במרבית הדיווחים בטלוויזיה החברתית לא נשמע הצד השני, המבוקר. שם-טוב מציין בהקשר זה, כי הז'אנר של תקשורת אובייקטיבית מזמן לא קיים, והטלוויזיה החברתית שמה לה למטרה להביא לציבור חלופה למידע שהוא צורך בערוצים הממשלתיים והמסחריים הגדולים ולהציג את הנרטיב אשר אינו זוכה בהם לכיסוי נאות או לכיסוי כלשהו.
"הקמפיין של אם תרצו הגדיל את החשיפה של הטלוויזיה החברתית" שם-טוב ממעיט בחשיבות הקמפיין שמנהלת תנועת "אם תרצו" נגד הארגונים הנתמכים על-ידי הקרן החדשה לישראל, ובהם הטלוויזיה החברתית. לדידו, הפרסום הרב בנושא זה לא הזיק לטלוויזיה החברתית, אלא אדרבה - סייע לחשיפתה בפני הציבור.
לצד זאת, מסביר שם-טוב, כי הטלוויזיה החברתית אינה רואה כל בעיה במתן במה לארגוני שמאל רדיקליים, ואף לא לאנרכיסטים, שכן היא פועלת בראש ובראשונה לקדם את המאבק החברתי ואת הסולידריות היהודית-ערבית מתוך נקודת מוצא של מאבק מעמדי ולא רק לאומי. כל מי ששותף לחתירה לצדק חברתי ולשינוי סדר העדיפות הלאומי יוכל למצוא את מקומו בטלוויזיה החברתית, הוא מציין.
נוכחות אינטרנטית וחדירה לאקדמיה ולמוסדות חינוך הטלוויזיה החברתית הולכת וצוברת השפעה. המהדורה הדו-שבועית מופצת ל-18,000 מנויים וחלק מסרטוני הוידאו מתורגמים לאנגלית וזוכים למאות אלפי כניסות, לדברי שם-טוב. כך היה בדיווחים שתיעדו את הפגנות המחאה במהלך מבצע
עופרת יצוקה, מלחמת לבנון השנייה ופרשת המשט. שם-טוב מספר, כי קיבל פניות מחו"ל שהביעו הפתעה על קיומה של דעה אחרת בציבור הישראלי המתנגדת למלחמה עוד טרם נדמו קולות הירי. הטלוויזיה החברתית לא נרתעה מלמתוח ביקורת על ארגוני זכויות אדם וארגונים אחרים שמילאו פיהם מים בתקופת הלחימה ולא מצאו בקרבם אומץ לצאת לרחוב ולהביע את התנגדותם למדיניות הישראלית.
בשנים האחרונות החלה הטלוויזיה החברתית חודרת למוסדות האקדמיים ולמערכת החינוך. לסרטוני הוידאו שהיא מפיקה קיים ביקוש בפקולטות לתקשורת, למדעי המדינה ולעבודה סוציאלית, וכן נציגים מטעמה מוזמנים תדיר להרצאות ולימי עיון. ניתן לצפות בכתבות הוידאו ב
אתר של הטלוויזיה החברתית, ביוטיוב, ב
פייסבוק, בפליקס וכן בשתי מהדורות שבועיות המשודרות בערוץ 98. "השאיפה שלי", מסכם אהוד שם-טוב, "הינה שהטלוויזיה החברתית תהפוך בעוד מספר שנים להיות גורם תקשורת מרכזי ומשפיע באספקת מידע עצמאי לציבור".