גשר בין מדינת כל אזרחיה למדינה היהודית

יש להציף אל לב המודעות הציבורית את מה שבאמת עומד בבסיס המאבק של השמאל. במידה שאין הדברים נכונים, חובת ההוכחה וההתמודדות העניינית עם הטיעונים האלה, חלה על נציגי העמדות הללו. ההנחה היא שבבסיס המאבק של השמאל מונחת אידיאולוגיה אנטי-לאומית ביסודה, שמייצרת מצג-שווא, לפיו היא מגינה על החלשים באשר הם, בלי קשר לדת, מין ולאום. נציגי האידיאולוגיה הזו עושים כל שלאל ידם להילחם ביהדות כדת וכלאום תוך הצגתם כמנוגדים, שוללים, מפריעים וסותרים את הערכים הללו. בפועל, הדבר נעשה בצורה מניפולטיבית ודמגוגית בשלל מאבקיהם למען ילדי העובדים הזרים ה"חלשים", למען הבדואים ה"חלשים" באל-עראקיב, למען זכויות הנשים ה"חלשות", למען הערבים ה"חלשים", למען הפלשתינים ה"חלשים", ועוד מאבקים שביסודם דמגוגיה ומניפולציות רגשיות הבאות לנגח את התשתיות הערכיות של עם ישראל. הם לעולם לא יפעלו למען "יהודים חלשים". יש להביא אל לב המודעות הציבורית את הצורה בה הם מבססים את מאבקם הדמגוגי על בסיס התעלמות מוחלטת מסוגיות הנוגעות ללאומיות היהודית ולדת היהודית. יש לשים לב כיצד הם מתעלמים משאלות של מסורת יהודית, מורשת יהודית, צדק היסטורי, עובדות וכיו"ב. הם מציגים את ערכי היהדות כמנוגדים, וככאלה שסותרים את הערכים ה"נאצלים" של ההגנה על החלשים, החלכאים והמדוכאים. עלינו לשים לב כיצד כל אימת שישנו ניסיון כן להביא אל הדיון את ערכי היסוד של העם והדת היהודיים, נציגי האליטות הישנות מיד שוללים כל אפשרות לדיון ענייני ושולפים כינויי גנאי חסרי הקשר בסגנון: "פשיזם", "לאומנות", "גזענות", "מקארתיזם", "סתימת פיות" ועוד. אך זאת יש לומר בגרון ניחר ובקול גדול: אין דבר יותר שקרי ורחוק מן המציאות מהצגת היהדות כמנוגדת לערכים הומניים של חסד ותיקון עולם. העם היהודי מבוסס כולו לאורך דורות על ערכים ומעשים של הגנה על החלשים. ערכי הנצח של העם היהודי הם אמת, צדק, שלום, חירות, חיים, אחווה וחסד. במקום לנגח את היהדות ולשלול אותה, יש לבחור באתגר של הכרתה האמיתית. יש ללמוד את התורה באמת, ולזקק מתוכה את הערכים הנשגבים והנעלים באמת, שקיימים בה באופן אינסופי. יעיד כל מי שלומד אותה באמת ובכנות, על עומקה הנהדר והאינסופי, ועל האוצרות שהיא מבטיחה למי שבאמת בא ללומדה כדי לפגוש בה באמת ובתמים את נשמתו. מתוך לימוד אמיתי, עמוק וכן של התורה, ניתן להתעלות מעל הפרדוקס המדומה שמנסים לייצר, כאילו יש סתירה בין ערכים ליברליים לערכי התורה. מתוך התעלות מעל הסתירות שקיימות כביכול בין הערכים העל-לאומיים לערכים הלאומיים והדתיים של היהדות, ניתן לייצר סינרגיה מופלאה שתביא לעולם אפשרויות חדשות למימוש ערכים מקודשים ואוניברסליים שחשובים לכל אדם באשר הוא אדם. הערכים של אמת, צדק, שלום, חירות, חיים, אחווה וחסד הם ערכים יהודיים ואוניברסליים כאחד. יש למצוא את הדרך לגשר בין נקודת המוצא האוניברסלית לבין נקודת המוצא היהודית. אין להנציח מאבק מלאכותי שביסודו הוא אינו לשם שמים. הנצחת מלחמת חורמה בין שתי השקפות העולם הקוטביות הללו, תביא רק ליותר סבל ותמנע את מימוש הערכים ששני הצדדים שואפים להגשים בסופו של דבר. רק החתירה לגשר על הפערים, רק הרצון למצוא את המשותף, רק היכולת לשלב ידיים ולשתף יחד פעולה, על-מנת למצוא פתרונות ולהוציא לפועל את מימוש הערכים המשותפים - יוכלו להביא את כולנו יחד למישור גבוה יותר של מציאות מוסרית וערכית בה כולנו נוכל לתרום ולהעניק לצורך התפתחותה והתרחבותה של החברה האנושית בה אנו חיים. לסיום, אמחיש את דבריי באמצעות דברי הנביא היהודי, ישעיהו בן אמוץ [נ"ח, ו'], שמהווים את הבסיס האמיתי והשלם לערכים שכולנו שואפים לראותם מתממשים בעולמנו: הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת: כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם. אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ, וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח; וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כְּבוֹד יְהוָה יַאַסְפֶךָ. אָז תִּקְרָא וַיהוָה יַעֲנֶה, תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי: אִם-תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה, שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר-אָוֶן. וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ, וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ; וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ, וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם. וְנָחֲךָ יְהוָה, תָּמִיד, וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ, וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ; וְהָיִיתָ, כְּגַן רָוֶה, וּכְמוֹצָא מַיִם, אֲשֶׁר לֹא-יְכַזְּבוּ מֵימָיו. וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם, מוֹסְדֵי דוֹר-וָדוֹר תְּקוֹמֵם; וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ, מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת. אִם-תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי; וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ יְהוָה מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. אָז, תִּתְעַנַּג עַל-יְהוָה, וְהִרְכַּבְתִּיךָ, עַל-במותי (בָּמֳתֵי) אָרֶץ; וְהַאֲכַלְתִּיךָ,נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ--כִּי פִּי יְהוָה, דִּבֵּר.