מדוע מוצנע יום-ההולדת לשלום עם ירדן?

מזל טוב! מחר (26.10) יום-הולדת, ובשתי המדינות מצניעים אותו. מדוע? הסכם השלום עם ירדן נחתם ב-26.10.94, הביא הרבה טוב לישראל, ולי הוא יקר גם באופן אישי - אני אוהב מאוד את ירדן, על תושביה ונופיה, והשלום עימה נחתם ביום-הולדתי... כמורה-דרך, אני מוביל בירדן טיולים בשש-עשרה השנים האחרונות. יום-ההולדת קפוא - כמו כל יחסי ישראל-ירדן. הקיפאון מוזר דווקא על רקע היחסים המיוחדים ששררו בין ראשי השושלת ההאשמית לבין מנהיגי היהודים בארץ-ישראל, אפילו לפני הולדת ירדן וישראל. הסוכנות היהודית הכירה בריבונות ההאשמית על האמירות עבר-הירדן, ופיתחה עימה מגעים לכינון שלום. המלך עבדאללה הראשון נפגש לפני מלחמת העצמאות עם גולדה מאיר - אז מראשי הסוכנות, והתמיד גם אחרי המלחמה בקשריו עם הנהגת ישראל. המשיך זאת נכדו, המלך חוסיין, שאחרי מלחמת ששת הימים השאיר את גבול ישראל-ירדן פתוח למעבר תושבי השטחים וסחורות. ב"ספטמבר השחור" ב-1970 הייתי בין הצנחנים שהמתינו חגורים בשדה-תעופה לפקודה לצנוח בירדן לעזרת המלך חוסיין. גם המלך חוסיין נפגש עם גולדה מאיר, כבר ראש הממשלה, והזהירה מהתקרבות מלחמת יום הכיפורים. לאחר כריתת השלום ישראל-מצרים והסכמי אוסלו עם הפלסטינים, נחתם השלום עם ירדן בטקס מרגש בערבה. ההסכם כלל, חשוב לזכור, סעיף שנתן "מעמד מיוחד" לירדן בירושלים המזרחית. ב-1997 הרג חייל ירדני בעמק בית-שאן שבע ילדות ישראליות. המלך חוסיין הגיע לבתי משפחותיהן, בבית-שמש, ובכריעה על ברכיו התנצל בשם הממלכה הירדנית. מאז התפתחה התיירות הישראלית לירדן, התפתחו יוזמות עסקיות משותפות, ישראל סייעה בהקמת בית-חולים מודרני בעמאן ובייעוץ טכנולוגי וחקלאי, והוחל אפילו בתכנון שדה-תעופה בינלאומי משותף מצפון לאילת ולעקבה, ובפרויקט ענק של חפירת תעלה מים-המלח למפרץ אילת/עקבה, להפקת חשמל ולתיירות. יחסי ישראל-ירדן התדרדרו בתקופת כהונתו הראשונה של בנימין נתניהו כראש ממשלה. בספטמבר 1996 נפתחה מנהרת הכותל בירושלים, בלא תיאום עם הרשות הפלסטינית ו/או עם ירדן. במהומות שפרצו בירושלים, בגדה המערבית ובעזה, נהרגו 17 חיילים ישראלים, כולל אל"מ נביה מרעי, ושבעים פלסטינים. המלך חוסיין כעס מאוד על הפרת "מעמדו המיוחד" בירושלים המזרחית. שנה אחר-כך, ב-25.9.1997, ניסה המוסד, בהמרצת נתניהו, להתנקש באיש החמאס חאלד משעל - דווקא בעמאן. ההתנקשות נכשלה, והמלך חוסיין רתח. בינתיים, מועצת פועלי אילת התנגדה לתוכנית להקמת שדה-התעופה המשותף, והתוכנית בוטלה. גם פרויקט התעלה מים-המלח למפרץ אילת/עקבה נחסם בשרטון ישראלי, וירדן החלה לפתחו עצמאית. ממשלות שרון ואולמרט הפשירו את היחסים, גם ביוזמותיהן המדיניות - שזכו לתמיכת מלך ירדן החדש, עבדאללה השני. כהונתו השנייה של נתניהו נפתחה עם סיכוי לשיפור היחסים עם ירדן. אך נתניהו התעלם מהממלכה, מהמלך ומ"המעמד המיוחד" של המלך בירושלים המזרחית. פגישת פסגה בודדת לא הצליחה לחפות על הבנייה הישראלית בירושלים המזרחית. שגריר ירדן בישראל נקרא ל"התייעצויות" בירדן לפני כחצי שנה - וטרם שב לישראל. אז לירדן יש סיבות להצנעת יום-ההולדת לשלום עימנו. ולישראל? האם נתניהו איננו רוצה שבוחריו יפנימו שעבור שלום כדאי לשלם אפילו בשטחים ובהתנחלויות?... אני אמשיך להוביל ישראלים בטיולים בירדן: בעקבה - עם המבצר העות'מני שכבש לורנס איש ערב; בוואדי רם - על מצוקיו הצבעוניים והכתובות הנבאטיות; במידבא - עם מפת ארץ-ישראל העתיקה בעולם (בת 1,500!); בעמאן - הבירה המתפתחת; בג'רש - העיר הרומית המשוחזרת; בנחל זרד (וואדי חיסא) - על מעיינותיו החמים; וכמובן בפטרה, בירת הנבאטים המדהימה. והכל, עם קבלות פנים חמות של ירדנים מכל מעמד ועיסוק - כמאל התיירן, רא'אד הסוחר, עלי המדריך, מחמוד השוטר, אית'אר הפקידה ועבד הזבן. אדוני ראש הממשלה, ביחסים עם ירדן אין בעיות שטחים, התנחלויות ו"ישראל יהודית ודמוקרטית", והציבור אוהב אותה. אז אולי הגיע הזמן לחימום השלום מצידך? תוכל להתחיל בציון חגיגי של יום-ההולדת לשלום עם ירדן!