סיפור מהחיים: בבית ספר תיכון יוקרתי בחיפה, לימדה מורה את התלמידים בכיתתה, כי "הפלשתינים חיו כאן, בארץ הזו, במשך אלפיים שנה, וניהלו כאן חיים פלשתינים, עד שבאו היהודים ונישלו אותם".
פלשתינים חיו כאן אלפיים שנה? היהודים נישלו? לא יאומן, אבל אלה בדיוק היו הכזבים שבהם הלעיטה אותה מחנכת, המקבלת משכורתה מקופת המדינה, את מוחם של תלמידיה, והפכה אותם בהבל פיה, ובמימון עם ישראל, לשמאלנים קיצוניים אויבי עמם ומדינתם; למנשלים של פלשתינים תמימים ושוחרי שלום כידוע, שמעולם, כידוע, לא הרימו יד כנגד המדינה היהודית, אף פעם לא טבחו ביהודים באכזריות שטנית, ומעולם לא זעקו בגרון ניחר 'אידבח אל יאהוד'.
אחד ההורים, רופא שיניים במקצועו, לא הסתפק בקיטורים של ליל שבת. הוא מחה באוזני המורה על השקרים שבהם פיטמה את תלמידיה, אבל המחנכת התעקשה: "מה זאת אומרת? אלה עובדות שידועות לכולם".
עשבים שוטים, דוגמת אותה מורה-להרע, קיימים למכביר במערכת החינוך הממלכתית (לא הממלכתית-דתית) בישראל. ונשאלת כמובן השאלה, היכן הן הערוגות ומנין חומרי הזבל, שהצמיחו עשבים שוטים אלה?
מסתבר שהערוגה המרכזית בה מצמיחים לנו מחנכים המזדהים עם הפלשתינים ועם הנרטיבים שלהם, הם הסמינרים למורים (לא כולם, כמובן) של הזרם הממלכתי, הפזורים ברחבי הארץ, וחלקם מזוהים חזק עם השמאל. אלה מייצרים לנו מדי שנה עתודות של מורים, מנותקים מאוד מזהותם היהודית והלאומית (ואין מדובר בקיום תרי"ג מצוות), אבל רגישים מאוד לצורך להכיר את 'האחר' (זוהי ההגדרה המכובסת לפלשתינים) עד כדי הזדהות עימו.
מורים אלה מתנקזים לתוך מערכת החינוך הממלכתית, ומופקדים על חינוכם של רבבות ילדי ישראל. כך הם משכפלים לנו מדי שנה, עוד ועוד תלמידים בצלמם-כדמותם האידיאולוגית: נטולי מושג קלוש בתולדות עם ישראל, מורשת ישראל ומנהגי ישראל, אבל בקיאים להפליא ב'עוולות' העם היהודי כלפי הפלשתינים. מה פלא שמתוך הקאדרים שהצמיחו מורים אלה, צצים עוד ועוד אוהדי 'בצלם', '
שלום עכשיו', 'הקרן לישראל חדשה' ועוד ארגונים אנטי ציוניים למיניהם? מה הפלא שקמות לנו טלי פחימות, ענת קם'יות ודומותיהן?