אתמול הובאו למנוחות עוד שני נערים צעירים שנהרגו בתאונת דרכים מיותרת אחרי שאחד מהם לקח, ללא רישיון וללא רשות, את רכבם של הוריו. קשה לבקר את המתים שככל הנראה לא היו מודעים לסכנות הרבות שאורבות לנהגים לא מנוסים על הכביש. אולם העלייה החדה במספר תאונות הדרכים הקטלניות מתחילת השנה מעוררות תהיות רבות על התנהלותו של משרד התחבורה בתחום זה. כיצד ייתכן שנושא שאמור לעמוד כמעט בראש כל סדר העדיפויות הלאומי שלנו, לא זוכה לסדרת התייחסויות ישירה וברורה של שר התחבורה. לכאורה מתוקף תפקידו אמור השר ישראל כ"ץ, לעמוד בראש הדוחפים לשינוי רדיקאלי בתרבות הנהיגה במדינת ישראל.
אלא שהתמיהה היא לא רק על השר כץ, אלא על ממשלת ישראל כולה. שהרי אם הצעירים שנהרגים בכבישי ארצנו כל שבוע היו נהרגים בסדרה שבועית של פיגועי טרור האדמה בארץ הייתה רועדת ומדינת ישראל הייתה יוצאת למבצע צבאי מתמשך כדי לעצור את מבצעי הפיגועים ואף להשמידם (בלי בג"צ ובלי בצלם). לעומת זאת משום מה השלמנו עם מציאות שבה כל שבוע נהרסות משפחות ואנשים נפגעים באורח קשה ואנוש, פגיעות גופניות חסרות יכולת שיקום, מבלי שאמות הסיפים רועדות במדינת ישראל.
יתכן שהסיבה לכך היא העובדה הפשוטה שתרבות הנהיגה של כולנו השתבשה עם השנים והפכה לכזו הרואה בסלחנות עבירות על החוק. הרי כמעט שאין אזרח ישראלי שלא חוצה בתדירות שבועית את המהירות המותרת הרשומה על תמרורי הדרך שאנו כחברה שמים לעצמנו. בנוסף לכך אין ישראלי שלא יודה בחשיבותה של משטרת התנועה מחד-גיסא ומאידך-גיסא יגלה אהדה ולו המינימאלית לשוטר שיעמוד בצומת וינסה לתפוס מפירי חוק.
קשה לנו כאזרחים להשית על עצמנו מערכת חוקים נוקשה באמת שתפעיל סמכות ענישה קשה על עברייני תנועה מועדים. עדות לכך היא גם תרבות התירוצים והתחנונים שהשתרשה בארץ שמופעלת על כל שוטר תורן שעוצר אותנו על עבירת תנועה. אלא שבמבחן התוצאה נראה שהחברה בישראל הגיעה לפרשת דרכים בה לא נותרה בידנו הבררה אלא להעלות באופן דרמטי את רף הענישה בנוגע לעבירות תנועה. ברור שבתחילת התהליך תצטרך מערכת הענישה בישראל להתחשב בהרגלים התעבורתיים הרעים של כולנו. אולם אחרי שנת הסתגלות אסור יהיה יותר לוותר למפרי חוק בתחום התעבורה. נכון הגדלת הענישה באופן דרמטי לא תפטור משורשה את הבעיה החינוכית שעומדת ככל הנראה ביסוד כמות התאונות הרבות שמתרחשות בישראל. אולם שום מדינה לא יכולה לחכות להבשלתם של תהליכים חינוכיים כשהמחיר השבועי שאנו משלמים על התהליך הוא בגדיעתם המרובה של פרחים צעירים ובאומללות שהורסת משפחות רבות מדי.
