מדי שבוע - יש שבועות שבהם כמעט מדי יום - ישראל מופצצת. האוזן העצלה כבר מורגלת לשמוע את הדיווח היבש – פצצת מרגמה נפלה בשטח פתוח במועצה האזורית אשכול. אין נפגעים. מבחינתנו – אין חדש. אין חדשות. מה יום מיומיים? מה פצצה מפצצתיים? רובנו ככולנו, ודאי מי שאינם נמנים עם תושבי חבל אשכול ויישוביו, ממשיכים בסדר היום הרגיל שלנו.
הם - נחשו מי - ממשיכים לירות עלינו פצצות, משמע אנחנו מופצצים. מה אנחנו עושים. לא אחת מפציצים. גובים תג מחיר לפי לוח מחירים קבוע. לא תמיד שן תחת שן, לעולם לא עין תחת עין. תגובה מצומצמת, מידתית. תגובה על ירי פצצות לא תשים קץ לירי. הירי יימשך כי המחיר מבחינת היורים נסבל. מחיר סביר. אם ישראל רוצה להמשיך להיות מטרה לפצצות – בבקשה. תגידו זאת מפורשות לתושבי חבל אשכול, המופצצים מזה שנים רבות וגם בחודשים האחרונים.
האם ירי הפצצות לשטחים ריקים, לא מיושבים, הוא בבחינת כוונת מכוונים (ומחטיאים)? אולי כן, אולי לא. על-פי מבחן התוצאה, ישראל יכולה, מתברר, להמשיך לשאת את המצב הנוכחי, שבו אויביה יורים עליה והיא פעם מגיבה ופעם אינה מגיבה, ממשיכה בחייה.
האם התרגלנו? האם אנחנו מסוגלים לשאת מצב, שבו כל עוד אין נפגעים בנפש לא כדאי לנו לשבור את הכלים או, לחלופין, לשנות את הכללים? האם לא הגיעה עת לבחון מחדש את לוח התעריפים של תגי המחירים? ברור לכל – כי הכל הוא שאלה של זמן ולפיכך, הכל זמני. ברור לכל, כי ביום שבו תנחת פצצה על ריכוז של בני אדם – מדרחוב, קניון, גן ילדים, בית-ספר ואנשים ייפגעו – הכל ישתנה. מעכשיו לעכשיו. השאלה העשויה להישאל, המתבקשת להישאל, היא פשוטה – מדוע ישראל אינה מכריזה אל שינוי הכללים? מדוע ישראל ממשיכה להוות מטרה לירי פצצות מרגמה? מדוע היא ממשיכה לשאת את היריקות התכופות בפרצופה?
האם, כמו בתחומים רבים בחיינו, גישה של "עד שלא יקרה אסון חלילה", היא הגישה הנכונה גם בתחום זה? האם, אם וכאשר, יום יבוא והוא יהיה יום מר ונמהר, יום שבו המזל שוב לא ישחק לידינו, יום שבו המזל הטוב והמתוק ייהפך לגורל רע ומר, נכה כולנו על חטא ההבלגה הממושכת ונשאל עצמנו איפה היינו ומה עשינו כאשר נורו עלינו פצצות מרגמה ורק משום נפילתן בשטחים פתוחים לא הגבנו?
מדוע לא איימנו – ומימשנו את איומנו - כי במקום ובזמן שבו תיירה עלינו פצצת מרגמה, השטח שממנו נורתה הפצצה יושמד וייחרב? מדוע לא קבענו תג מחיר שיהפוך את ירי הפצצות עלינו לבלתי כדאי ליורים? מדוע לא התרענו והזהרנו כי המשך ירי פצצות מרגמה עלינו יהפוך את חיי היורים לגיהינום?
עדיין לא מאוחר. סביר להניח כי גם מחר יירו עלינו פצצות מרגמה ושוב הן ייפלו בשטח פתוח בחבל אשכול.
