חבר הכנסת עפו אגבאריה אמר לאחר הפגנת הימין באום אל-פחם שהמסתערבים זרקו את האבנים ולא תושבי אום אל-פחם. חברת הכנסת חנין זועבי טענה שירו עליה כדורי גומי והיא נפצעה. כתבת גלי צה"ל הדס שטייף שהייתה במקום הזדעזעה לשמוע שקרים בוטים כאלו מפי חברי הכנסת והתושבים הערבים.
שקרים לא פחות אבסורדיים שמענו גם מפי מנהיגי הרשות הפלשתינית הערבים. זכורה האשמה שישראל הפגיזה בפגזים רדיואקטיביים כדי להרעיל את הפלשתינים, או האשמת 'המוסד' וה-CIA האמריקני בתכנון ובביצוע הפיגוע במגדלי התאומים.
האם הערבים באמת מאמינים בשקרים? האם אינם רואים את האבסורדיות שבדבריהם? הסקרים מצביעים שאכן הם מאמינים. קשה לנו להבין איך אפילו המוני ערביי ישראל, אינטליגנטים שמכירים את ההוויה הישראלית, מאמינים בשקרים של נציגיהם, לכן אנו מנסים למצוא הסברים הגיוניים. תגובת רבים מאיתנו בשמאל היא סלחנות פטרונית: 'אין הם אלא אנשים פרימיטיביים הזועקים מתוך רגשות הקיפוח שלהם...' ומכאן המסקנה: 'בואו ניתן להם כל מה שהם דורשים, כך שהם יפסיקו להרגיש קיפוח והכל יהיה טוב'.
הימניים שבינינו מגיבים באופן הפוך. הם מאמינים שהערבים מתוחכמים, מנסים לשכנע שהם מאמינים בשקרים ומצליחים להשיג הישגים בדעת הקהל מתוך הצהרות בכייניות אלו. האומנם? לי נראה שאלו ואלו טועים.
מדובר כאן על אנשים בעלי תרבות שונה, שאכן מאמינים בכל נפשם שאנחנו מתנכלים להם. כמו שאנו לא מבינים את התרבות המוסלמית, אין הם מבינים באמת את התרבות המערבית שלנו, ומה שהם רואים מהתרבות הזו אינו מוצא חן בעיניהם. לרובנו דעה מתנשאת האומרת שתרבות המערב היא 'התרבות המתקדמת' וכל מי שאינו צועד בכיוון שלה, כמו המוסלמים (או החרדים), הוא נחשל. חשוב להבין שגם לערבים, בעלי התרבות המוסלמית, נראה שהם המתקדמים ואנחנו הנחשלים וקשה להם להבין למה אנו לא מקבלים את האיסלאם.
כאשר יוצאים מתוך הנחה של עליונות התרבות שלנו, מסיקים את המסקנה שהעולם המוסלמי "אינו מסוגל להתמודד עם אתגרי המאה ה-21 ומתקשה למצוא מענה לצרכים שמציב העולם המודרני". כמו שכותב הפרופסור המומחה דן שיפטן. הוא מסיק מכאן שבהתמודדות הזו בין שתי התרבויות גורלה של התרבות המוסלמית נחרץ. העובדות, אדוני המומחה, העובדות אינן מאששות זאת. לא בהיסטוריה העתיקה בה ה'ברברים' ניצחו שוב ושוב את התרבויות ה'מתקדמות' ולא בעימות המתחולל היום בין התרבות המוסלמית למערבית. נראה שדווקא אנחנו הליברלים מתקשים למצוא מענה לאתגרים שמציב העולם המודרני, כמו הטרור המתגבר והתחזקות העולם המוסלמי. האם חשבת, אדוני המומחה, והאם חשבתם, רבותיי הפובליציסטים, ששורשי הטרור אינם 'ייאוש ותסכול' אלא אמונה יוקדת בצדקת הדרך, והעצמה של התרבות להניע את המוסלמים להקריב את נפשם למען הערכים שלהם?
אין להבין מכך שאני תומך בערכים אלו או אוהב את התרבות המוסלמית. החופש של התרבות המערבית יקר לי ואני סולד מהתרבות המוסלמית, אך איני חושב שעצימת עיניים מתנשאת יכולה להביא למסקנות נכונות.
