שתי הדמויות הללו כמובן מומצאות, אבל הן מתארות מצב ההולך ומתרחב. סטודנטים ששירתו בצבא, משרתים במילואים, משלמים שכר לימוד, מתפרנסים בקושי, משלמים מס הכנסה - וכעת גם המילגות יקוצצו. ולעומתם אברכים שלא שירתו בצה"ל, כמובן לא עושים מילואים, לא משלמים שכר לימוד, לא משלמים מס הכנסה - וכעת צפויים לקבל עוד 1,000 שקל נטו בחודש. מישהו פה השתגע לחלוטין. זה כבר לא רק עניין של קיפוח וחוסר שוויון. זה כבר לא רק עניין של חוסר היגיון. זה כבר לא רק עניין של עולם הפוך. זה עניין הנוגע לעצם קיומנו כאן. משום שאם יימשכו הגזירות הללו על הסטודנטים, נאבד את היתרון האיכותי שיש לנו על אויבינו. ובלי יתרון איכותי - אין לנו מה לחפש פה. במדינה העקומה שלנו, פוגעים בסטודנטים בכל דרך אפשרית - אבל כאשר הם יורדים לארה"ב, משקיעים עשרות מיליונים בניסיון להחזיר אותם הביתה. במקום למנוע את הבעיה מראש בהוצאה קטנה, מנסים לטפל בה באיחור בהוצאה ענקית. במקום לקדם את הכישרונות בהיותם בני 25-20, מנסים לנצל את הידע שלהם כאשר הם בני 45-40. מישהו השתגע, כבר אמרנו? הבעיה הגדולה של הסטודנטים היא, שאין להם שום כוח. הם אינם מתפקדים למפלגות הגדולות, אין להם מפלגה משלהם, שביתה שלהם לא מזיזה לאף אחד, ההפגנות שלהם עוברות בקול ענות חלושה. לעומתם, לאברכים יש מפלגות שכמעט תמיד שותפות בקואליציה ולכן יכולות לסחוט את המדינה שוב ושוב. זה פשוט לא כוחות. אז מה יקרה? בנושא הנקודתי של המיסוי על מילגות, המדינה תכריח את כולם לעבוד שוב בשיטת הישראבלוף: התרומות יינתנו למוסדות (וגם יקבלו זיכוי ממס!) ומהם יועברו לסטודנטים. לך תצבע את הכסף ותוכיח מהיכן הוא בא. ברמה העקרונית, הפתרון הפשוט ביותר הוא להכריז על האוניברסיטאות כישיבות, ועל המכללות - ככוללים. מה רע? בלי שכר לימוד, בלי מילואים, בלי מיסים, אבל עם תמיכה אינסופית של המדינה. ובא לציון גואל.