מסביר ד"ר אילן זמיר, מירושלים, מומחה עולמי לרפואת עור: "שומה מוגדרת כנגע לא-ממאיר, המורכב מתאים בעלי יכולת לייצר פיגמנט חום הקרוי מלנין. השומות עשויות להופיע מלידה או לאחריה, בצבעים של חום-כהה, חום-בהיר, או בצבע העור עצמו. אצל בהירי העור מופיעים נגעי העור האלה בכ-4 אחוזים מכלל התינוקות סמוך לזמן הלידה. מספר הנגעים עולה בהדרגה ומגיע עד כדי 30 שומות, בממוצע, לאדם בגיל 25, כאשר שומות שפירות יכולות להופיע עד גיל 40. הן אחידות בצבען, סימטריות, גבולותיהן חדים וסדירים, וגודלן פחות מ-5 מ"מ".
החשיבות העיקרית בזיהוי סוג השומה קשורה, ללא ספק, בסיכון האפשרי להפיכתה לממארת.
הניסיון מלמד שאנשים רבים נוטים לפנות לייעוץ רפואי לגבי האפשרות של הסרת שומות הגורמות להפרעה קוסמטית מהותית. הכרת הסוגים השונים של השומות מאפשרת, לכן, יעוץ מתאים ובחירת השיטה המתאימה להסרת השומה, עם התוצאות הקוסמטיות הטובות ביותר.
הצרה היא שישנן שומות נרכשות, המכונות "דיספלסטיות", והמתפתחות לצורה שונה מהרגיל. לדברי ד"ר זמיר, הנחשב לבעל ניסיון רב בטיפול בנגעי העור למיניהם, אנשים עם שומות רבות, או שבמשפחתם מצויים כאלה, נמצאים בסיכון של פי 30 מאחרים להתפתחות מלנומה, הנחשבת לסרטן העור הממאיר ביותר; אבל אדם שאצל אחד מבני משפחתו התגלתה מלנומה - מצוי בסיכון של פי 100 מאחרים לפתח אותה על עורו.
מסתבר שקיים קושי להבדיל בין שומה, השונה מהרגיל, לבין מלנומה. ד"ר זמיר מסביר כי ישנם מספר סימנים, שבעזרתם יכול כל אחד לבדוק את השומות שעל גופו אם הן אכן רגילות, או, חלילה, חשודות לממאירות. אחד הסימנים הוא שהשומה מגרדת או מדממת, מבלי שקיבלה מכה הראויה לתשומת-לב מיוחדת ולבדיקת רופא; סימן אחר היא שומה, הקיימת כבר שנים רבות, ושהחלה להשתנות במהירות. בכל מקרה, זהו סימן מעורר דאגה המחייב בדיקה. יש גם לשים לב להופעתה של שומה חדשה, שאף שנחשבת על פניה לתופעה רגילה, היא מחייבת ערנות ובדיקה תכופה.