השניים ישבו זה מול זה. הסטודנט הגבוה עם העיניים היוקדות, מול הגבר הנמוך בעל פני תם, שתאורת אולפן הטלוויזיה מנצנצת על קרחתו. "זו שערוריה מאין כמותה", פתח הגבוה, "שנותנים לשחורים הבטלנים שאינם עושים צבא קצבאות כל-כך גבוהות, כאשר אנו הסטודנטים חייבים לעבוד קשה כדי לשלם את דמי הלימוד ובנוסף עושים מילואים". הנמוך הנהן בהסכמה: "אכן שערוריה, אז מה אתם דורשים?"
"אנו דורשים אותה הקצבה לנו!”, קרא הסטודנט. פניו של הגבר הנמוך הביעו פליאה: "אבל הרגע אמרת שזו שערוריה? למה אתה רוצה להכפיל את השערוריה?” הסטודנט היה מבולבל לרגע אך מיד התעשת: "אכן כן. אנו מעדיפים שהם לא יקבלו את דמי המיסים שלנו והמדינה תתמוך רק בסטודנטים שתורמים למדינה". הנמוך הנהן בהסכמה: "אתה מאוד משכנע".
בעל פני התם אמר לסטודנט בחביבות: "אני מבין שאתה דורש שיינתנו מלגות לאותם אזרחים שתורמים למדינה בשירותם הצבאי ולמנוע תמיכה בפרזיטים שלא עושים צבא”. "אכן כן, מי שלא תורם - לא יקבל!” הנמוך המשיך להנהן: "אז בוא נסכם. מילגות ותמיכות רק ליוצאי צבא. לא לערבים, לא למשתמטים...". הוא עילעל בדפים שבידו: "כן, זה באמת יקל על האוצר אם נפסיק את המילגות לכל אלו שלא יהיו זכאים. 17 אחוז מהצעירים החילונים, 11 אחוז מהאברכים וכל הערבים. מאוד משכנע...”.
הסטודנט התפרץ לדבריו: "החילונים עובדים ומשלמים מיסים, שלא כמו האברכים שלומדים תורה כל היום ולא תורמים למדינה". הנמוך חייך: "אה! כן, אתה צודק, אז ניקח גם את זה בחשבון. לא נתמוך בכל חרד שהוא או אשתו לא עובדים, כמו גם לא בכל הסטודנטים שחותמים אבטלה, וכמובן לא בכל הערבים המצהירים שאינם עובדים”. הסטודנט האדים: "לא. אתה מסלף את כל דבריי! צריך לעודד את הסקטור הערבי”. "למה?”, שאל הנמוך בפנים חתומות. "כי הם הסקטור העני ביותר וסובל מאפליה”, הייתה התשובה.
ניכר היה בפניו שהסטודנט חושש שגם כאן תימצא טענה שלא תמצא חן בעיניו, ואכן התשובה של הנמוך לא איחרה לבוא: "כן, אני רואה את נקודת המבט שלך. צריך לדאוג לאוכלוסיה החלשה בישראל”. הוא הרים עיניו לסטודנט ושאל: "אז מה? ניתן תמיכה לחרדים? שהם הסקטור העני ביותר בישראל וגם הסקטור הסובל מאפליה מתמשכת. הלו! אתה כאן באולפן קראת להם 'שחורים' ולא חסרים גידופים לסקטור הזה גם במקומות אחרים”. "התכוונתי רק לערבים”, לחש הסטודנט.
הנמוך פתח קלסר אחר, עילעל בדפים ואמר: "לפי האינפורמציה שיש לי כאן, אם לוקחים בחשבון את הכלכלה השחורה שנעשית בהיקף גדול בסקטור הערבי, אי-תשלום מיסים וחוסר התרומה למדינה, המפנה זמן של צעירים לעבודה וללימודים, נראה שיש סיבה טובה לבתי הפאר ביישובים שלהם. לא. נראה לי שהסקטור הערבי הוא לא הסקטור העני ביותר ולא הסקטור המקופח ביותר. הצעיר הערבי עושה לביתו שלוש שנים יותר מהצעיר היהודי בגיל הקריטי בו צעיר צריך לבסס עצמו, שלא לדבר על חודש בשנה בו היהודי נאלץ לקטוע את חייו, לעזוב את עיסוקיו וללכת למילואים בעוד הערבי ממשיך בשגרת חייו. נכון, גם על המשתמטים לא רובץ העול הזה אך אינך טוען שהם מסכנים, נכון? ואשר לחרדים רק תראה באיזו עליבות הם חיים”.
הסטודנט נראה מיואש, אך הוא הוציא נימוק אחרון מאמתחתו: "מה אתה משווה? הסטודנט יתרום לכלכלת המדינה כאשר יגמור את לימודיו, ומה יתרום החרד שלמד בישיבה? עוד רב?” שפתיו של הנמוך התהדקו לחריץ צר, וניכר שהוא עוצר בעד זעמו: "אין בך שום כבוד לתרבות אבותינו שהחרדים מקיימים, אומנם בצורה מעוותת לפי דעתי, אך בכל זאת הם בשר מבשרנו. ועלי להגיד לך שאתה מאכזב אותי. סטודנט אמור להיות בעל אופקים רחבים, ולא לבטל כל מקצוע לימוד שאינו תורם ישירות לכלכלה. מה אתה מציע? לבטל מלגות לכל המקצועות שאינם כלכלה? לא צריך לדעתך פילוסופים, היסטוריונים, חוקרים של מדע טהור? יש לי רק שלוש מילים נוספות אליך..." כאן השתהה למשך זמן ארוך ואחר אמר לתוך השתיקה: "אתה לא משכנע!”