להחרים אמנים מחרימים - זכות וחובה של המדינה

קראתי (7.11.10) בעיתון 'ישראל היום' את מאמרו של יוסי ביילין - שלמי שאינו יודע או זוכר, היה מאדריכלי הסכם אוסלו, אותו הסכם איום שלא הביא שלום אלא עלה למדינת ישראל ולאזרחי ישראל בדם רב, שעה שהביא את האוטובוסים והמחבלים המתפוצצים אל תוך ערי ישראל - והנה אותו מר ביילין טוען במאמרו, כי לדעתו, זו זכותם של אמנים/יוצרים ישראלים לא להופיע בעיר אריאל, ובאותה נשימה הוא גם קורא לח"כ יריב לוין מהליכוד, שמבקש, בצדק, לקיים ישיבה דחופה בכנסת בעניין זה, שלא למאוס במיעוט, אם ישראל הדמוקרטית חשובה בעיניו של ח"כ לוין. ועל כך אשיב ברשותכם כך: אכן, יוסי ביילין, אדריכל הסכם אוסלו, צודק עקרונית. שכן, אכן זכותם הדמוקרטית של אמנים/יוצרים ישראלים היא להביע את דעתם ולהחרים יהודים אחרים וגם ערים בישראל בחרם תרבותי. זה, אגב, בדיוק כשם שזכותם של שאר אויבי ישראל בארץ ובעולם לעשות כך בדיוק בעולם הרחב, תוך שהם קוראים להטלת חרם אקדמי על אוניברסיטות ועל אנשי אקדמיה בישראל, וכן קוראים ופועלים להטלת חרם על מוצרים ישראלים. אבל אם זו זכותם הדמוקרטית של אמנים/יוצרים ישראלים לסייע לאויבי ישראל במלחמתם במדינת ישראל, מלחמה שבאה לידי ביטוי גם בטרור תרבותי/אקדמי, הרי, מר ביילין, שזו גם זכותה וגם חובתה של מדינת ישראל לכלל אזרחיה להטיל חרם על אותם אמנים/יוצרים ולמנוע מהם להופיע באירועים רשמיים של המדינה, לא לתת להם במה, לא ללמד את מורשתם התרבותית האנטי ציונית במוסדות החינוך, וכן לא לקבל תקציבים מהמדינה, שתושבי אריאל משלמים לה מיסים שמממנים את אותם אמנים/יוצרים. כך ראוי וצודק שתנהג כאמור ממשלת ישראל על משרד החינוך והתרבות, משרד האוצר וכל שאר משרדי הממשלה.