פקיחת עיניים: אני במחנה השלום האמיתי

בתגובה למאמר של נרי אבנרי "מתפכחים לרגע", גולש שהתכנה בכינוי "אבנר צפוני" החביב, תמצת את השקפת העולם השמאלנית בשישה סעיפים. חשתי שעלי להתמודד עם סעיף-סעיף במשנתו. אני מודה, התחלתי לכתוב מתוך התלהמות. הייתי שש אלי קרב כשניגשתי לענות. אבל תוך כדי המענה, גיליתי אמת מדהימה וממש התעלות - אני וכל 'מחנה הימין' בארץ ובעולם, זה 'מחנה השלום' האמיתי. להלן תגובתו של "אבנר צפוני" (בשחור) והערותי לה: "ביסוד ההשקפה השמאלנית - שאתה כלל אינך ער לו (וכמוך גם כל המגיבים כאן).

אנסה ממש לתמצת:

הצד השני (הפלשתינים) אינם "כוס התה" שלנו. ערכיהם שונים, שלב ההתפתחות הלאומית שלהם שונה, וכו' וכו'".

• מסתבר שאתם לא באמת מעוניינים בשלום.

• מסתבר שאתם מלאי יוהרה והתנשאות.

• מסתבר שאתם מלאי שנאה.

• מסתבר שככה אתם בוודאי מתייחסים לאחר בחייכם. עובדה, כך אתם מתייחסים לאחיכם היהודים, ששונים מכם, ש'אינם כוס התה' שלכם, אז לא פלא שככה אתם מתייחסים אל ה'פלשתינים'.

"הדרך להתקרב לשלום הינה סיזיפית, אין קשה ממנה, כולה רצופה מאבקים, כשלונות ואכזבות".

• אחרי הנקודה הראשונה, אתה לא חושב שזה קצת צביעות להשתמש עכשיו במילה 'שלום'? אנומליה מחשבתית?

אל תגידו שלום. תגידו תהדייה, הודנה, הפסקת אש, הפרדת כוחות. אל תשתמש בביטוי 'הם לא כוס התה שלי' ואחר כך מיד במשפט הבא במילה 'שלום'. יש כאן עלבון כלפיהם וכמובן שכלפיך. יש פה חוסר כבוד אליהם וחוסר כבוד עצמי. אתה לא חושב שהערבים הם בני אדם?! כנראה שלא, ראינו את הגישה הכללית שלך לבני אדם שהם אינם כמוך, 'לא כוס התה שלך', בפסקה הקודמת. "דרך אחרת, אם ישנה, הינה גרועה יותר - כי אין בה תקוה".

• עובדה שיש דרך אחרת. הדרך הזו מתחוללת במציאות. במקום להתעלם מהשכנים שלך ולהתעלם מהמציאות, תפקח עיניים, תבין מי אתה, מי הם, ומה אתה רוצה ומה הם רוצים. אז הכל יהיה לך הרבה יותר אמיתי ופשוט. אבל אתה עיוור בשנאתך לראות את המציאות.

אתה יודע מה, אני 'ימני אדוק', אבל מכבד ומעריך את הערבים יותר ממה שאני מעריך אנשים כל-כך מלאי שנאה כמותך, באשר הם, ב'שמאל' וב'ימין'.

• דרך אחרת היא פשוט לנהוג כמותם - זאת אומרת, להיות אמיתיים ונאמנים לעצמנו ולמי שאנחנו. לזכור מאין באנו ולאן אנחנו רוצים ללכת. ממש כמו הערבים:

• גם אנחנו מאמינים שחשוב לדבוק בערכים שלנו ולהילחם בעבורם.

• ממש כמו הערבים, אנחנו חיים לאור העקרונות שלנו ומוכנים להילחם למענם.

• ממש כמו הערבים, גם אנחנו דבקים במסורת שלנו, במורשת שלנו, בהיסטוריה שלנו, בדת שלנו, באמונה שלנו.

ומה יהיה בעתיד? אתה יודע מה, למרות שאני מאמין בעצמי ובנצחון הדרך שלי ולא בנצחון האיסלאם והערבים, אני אהיה הוגן ואומר: And my the best man win. מה לעשות, C Est La VieT, אלה החיים.

• בסוף המאמר אני מביא ציטוט של המזרחן הנודע, ד"ר גיא בכור, שאתה חייב לקרוא, אם יש בך הגינות.¹

"גם לשמאלנים מותר לפעמים להתאכזב, להתיאש, ולחזור בם".

• צודק.

"אנחנו צריכים, תמיד, להציג לפלשתינים אופק חיובי ואופטימי, קרי - אם ירצו - ידינו מושטת לשלום".

• ראה תגובתי לסעיף 1 ולסעיף 2.

• אתה קולט את הצביעות ואת ההתנשאות שלך בהתנסחות הזו?! הרי אתה ממש כמותם. כלפי פנים אתה אומר שהם "אינם 'כוס התה שלנו'. ערכיהם שונים, שלב ההתפתחות הלאומית שלהם שונה, וכו' וכו'". וכלפי חוץ אתה מתיימר להציג "אופק חיובי ואופטימי"?!

עכשיו אני מבין למה אתה מקבל את ההתנהלות הזו גם מהצד הערבי. הרי הם השכם והערב מדברים אלינו בשפת ה"שלום" ובינם לבין עצמם, הם מגלים את שאיפתם לחסל אותנו. אבל אין מה לבוא אליהם בטענות - הרי אתה מוכיח שאתה עושה וחושב בדיוק כמותם. "ביום שלאדם הפשוט והסביר יהיה ברור באיזה צד של הלחם מרוחה החמאה - יבוא לציון הגואל".

• מי זה האדם הפשוט והסביר?! מי אתה שתקבע מי זה האדם הפשוט והסביר? לפי אלו אומדנים אתה קובע זאת? גם בגרמניה היו אנשים פשוטים וסבירים שהמציאות הביאה אותם למעשים מאוד לא פשוטים ולא סבירים!!!

• שים לב, כיצד שוב אתה מתנשא.

• האם לך ברור באיזה צד של הלחם מרוחה החמאה?!

אתה יודע מה? מה שמשותף לי ולערבים, זה שאנחנו שנינו מאמינים במשהו. אתה פשוט לא מאמין בכלום, לא באדם, לא בכבוד, לא באלוהים. ואם אין לך באמת אלוהים, אז כנראה שגם שלום לא תמצא. אני מקווה בשבילך שתתפקח, תתפייס עם עצמך ותלמד לאהוב, אז באמת יהיה פה שלום...