נהג מונית מאזור מאלמה שבדרום שוודיה סיפר לי שהוא מפחד לצאת לעבודה בבוקר. הוא מפחד לפתוח את דלת המונית. הוא בעל מראה אסיאתי, אולי מוסלמי מאיזו רפובליקה סובייטית לשעבר. בתו, הוא אומר, מפחדת להסתובב בתוך דירתה. הצלף השוודי המטורף יורה על-מנת לפגוע. הוא לא לוקח שבויים ולא מצטלם לפייסבוק עם מהגרים אפריקנים.
בינתיים נמסר שנעצר חשוד. מדובר בסדרת מקרי ירי לאורך כמה שבועות שבהם ירה הטרוריסט המקומי ב-19 מהגרים בעיר מאלמה. שאלתי אם הוא יורה במוסלמים. התשובה שלילית. הוא יורה בשחורים. איך יבדוק אם מישהו מוסלמי? עד עכשיו התרכז בצליפות לעבר עוברים ושבים שחורים או בירי מבעד לחלונות - אבל רק בטבעת הפרברים העניים שעוטפים את מאלמה, אזור שהיה פעם תעשייתי בעיקרו ושיווע לידיים עובדות וזולות.
האינטליגנציה השוודית לא אוהבת ששואלים אותה שאלות קשות לגבי מוסלמים, בעיות הגירה או מאלמה, עיר שאותה הכתיר ידידי מנפרד גרסטנפלד כבירת השנאה האנטי-יהודית. לסטודנטים לתואר ראשון ושני באוניברסיטת לונד הסמוכה, המהגרים המוסלמים הם יעד לתמיכה וסעד, בעיקר בתחום בעיות השפה שמונעות היקלטות בחברה השוודית. שמעתי "בעיות קליטה", אז הצעתי למישהי את הרעיון הישראלי של מורות חיילות. אבל השוודים לא רוצים לערב את הצבא. צבא זה דבר רע.
השוודים עדיין משמרים איזו משיכה גורלית של אהבה-שנאה לישראל ולישראלים, אם כי הבורות בקשר לישראל בקרב הצעירים הולכת ומעמיקה. עיקר ההיקסמות שלהם מופנה כלפי העולם הערבי או העולם המוסלמי. לאחת יש חבר סורי ולשנייה חבר אירני. השוודית האחרונה שהתאהבה בישראלי נמצאת כנראה ב'מבצע סבתא'. הסוציאל-דמוקרטים שחרשו את החברה השוודית בהפצצות שטיח תעמולתיות נגד ישראל בבליץ של קרוב ל-40 שנה, ממשיכים לשמור על קשר ידידותי עם עמיתיהם מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגדולה בישראל, הלא היא מפלגת העבודה. כל אחת מהמפלגות מתרסקת בדרכה. השוודים בוודאי תוהים אם האחות הישראלית על 13 המנדטים שלה מורה את הכיוון לסוציאל-דמוקרטים השוודים שהתרסקו בבחירות האחרונות.
אבל הם מתנחמים דווקא בשר החוץ הנצחי של הממשלה השמרנית החדשה-ישנה של ריינפלד: קרל בילדט. אמרתי למזכירה הבינלאומית של המפלגה שבכל זאת האיש מסובך בפרשה של גירוש אוכלוסיה המוני ורצח-עם בהיותו חבר מועצת המנהלים של חברת נפט בינלאומית שמואשמת בפשעים נגד האנושות שבוצעו בדרום סודאן. אבל הייתי מנומס: בכל זאת, אחריותו פחותה מאחריותו של קופי אנאן, שהיה בזמן רצח העם ברואנדה הממונה מטעם האו"ם על כוחות שמירת השלום במדינה. המזכירה קפצה כנשוכת נחש להגנתו של קופי. "יושבת-ראש המפלגה שלנו במקרה חקרה את הטבח ברואנדה וקופי אנאן זוכה מאשמה", היא אמרה.
שאלתי: "האם הוא באמת נתן את ההתרעה הדרושה לפני תחילת הטבח?"
היא אמרה שכן. ולגבי קרל בילדט, נו טוב - הוא טפלון. "שום דבר לא נדבק אליו". והיא בוודאי לא הייתה רוצה שיידבק, כי "בכל הנוגע למדיניות המזרח תיכונית שלו, אנחנו, הסוציאל-דמוקרטים, תומכים בו במאה אחוז".
בעצם לגבי עזה היא חושבת קצת אחרת. "לפני כמה שבועות נכנסתי לעזה כדי לבקר את העובדים שלנו במרכז אולוף פלמה שם. כשהתחלנו את הסיור הם שמו לב שרואים לי חלק מהרגל. מיד לקחו אותי לאיזו חנות כדי לעטוף אותי כולי. העובדת שלנו במרכז פלמה, תושבת עזה, סיפרה שבריונים של חמאס התפרצו למקום עם נשק ודרשו שיתוף פעולה מלא. האיומים בלתי נסבלים. האיסלאמיזציה בעזה בלתי נסבלת. הייתם צריכים לתת לאנשים של המשט להיכנס לעזה שיראו מה קורה שם. אבל לגבי הגדה המערבית, אנחנו תומכים במדיניות של קרל בילדט".
