ראש הממשלה מוביל מדיניות מסוכנת, שפוגעת ביחסים הקרובים והמיוחדים שיש לישראל עם ארה"ב, ולכן גם באינטרס הישראלי. בראש הילדותי של ראש הממשלה גם ההפסדים הכי גדולים שלו מתפרשים כניצחונות, ולכן אין הוא מסוגל להודות בכישלון שלו בפני בוחריו. אפילו היום, כשביבי נאלץ באופן ברור לאכול את הכובע, ולוותר על האמירות המיותרות והנחושות שלו נגד ההקפאה, הוא מנסה בצביעות למכור את זה לבוחריו כהצלחה מסחררת, שאין לה תקדים. ההתנהלות הזאת של ראש הממשלה היא פופוליסטית, כאשר גם כשמופעל עליו לחץ אמריקני אדיר, שבו הוא לא יכול לעמוד, הוא מעדיף להשפיל את עצמו ואת המדינה שלו, בכך שהוא סוחט מהאמריקנים שורה של הישגים חסרי-משמעות, במקום לומר לבוחרים שלו את האמת, לגבי הוויתורים המדיניים הגדולים שישראל תאלץ לעשות בעתיד, כדי להגיע לשלום.
ה"הישג" הכי צורם ברשימה שמציג ביבי הוא ההבטחה של האמריקנים להטיל וטו על הצעות להקמת מדינה פלשתינית. ה"הישג" הזה, יותר מכל הישג אחר שהציג ביבי, מסמל את החולשה של ראש הממשלה אל מול הממשל האמריקני הליברלי, שרואה בביבי גורם שלילי שבולם את תהליך השלום, ומנסה לרקום קונספירציות פוליטיות נגדו, עם מחנה הרפובליקנים. הווטו האמריקני מעולם לא היה משהו שישראל נאלצה לסחור עבורו, ועד עכשיו הוא תמיד היה מובן מאליו, הן במסדרונות הבית הלבן והן בישראל. ברור, לכן, שכעת ארה"ב מאיימת על ישראל בכך שתפסיק להגן עליה בווטו, במידה שלא תמשיך בהקפאה, ולכן גם ברור שלא מדובר בהישג, אלא בכישלון של ביבי במשא-ומתן שלו עם האמריקנים. בנוסף לתומכי ביבי ששמחים בגלל שורת ה"הישגים" המפוקפקים שהוא מציג להם, הפלשתינים יכולים לצהול ולשמוח גם הם, כי העובדה שארה"ב כבר לא מגנה על ישראל בצורה אוטומטית באו"ם, מעידה יותר מכל על כך שהמדיניות הפופוליסטית חסרת האחריות של ביבי, הובילה את יחסי ארה"ב וישראל לשיא חדש של שפל.
הנשק שישראל מקבלת מארה"ב בתמורה להקפאה, גם הוא מעיד יותר על התדרדרות ביחסים של ישראל וארה"ב, מאשר על הישג של ראש הממשלה. ישראל זכתה לסיוע הצבאי הגדול ביותר במזרח התיכון במשך שנים רבות, עד לתקופה האחרונה, שבה ניתן לראות את תחילתו של תהליך בו ישראל מאבדת את הבכורה, לטובת מדינות כמו סעודיה, מצרים ובעלות ברית אחרות של ארה"ב באזור. לא במקרה, לפני מספר חודשים, התריעו גורמי מודיעין את המערכת הפוליטית מפני הסכנה שארה"ב כבר לא רואה בישראל את בעלת הברית הקרובה ביותר שלה במזרח התיכון, כאשר העברות הנשק החריגות למדינות אחרות במזרח התיכון שראינו בזמן האחרון מחזקות הנחות מודיעיניות אלו. באותו האופן שישראל מעולם לא נאלצה לבקש מארה"ב להטיל וטו על החלטות נגדה באו"ם וזה היה דבר מובן מאליו, כך ארה"ב גם מעולם לא התנתה את הסיוע הצבאי לישראל, וזה היה דבר מובן מאליו כשישראל הייתה בסכנה. ברור, לכן, שהנדבות בדמות מטוסים שקיבל ביבי מארה"ב תמורת ההקפאה, בזמן שבו שישראל חשופה לאיומים מכל החזיתות, הם לא הישג, אלא עדות לכך שראש הממשלה הרס כל חלקה טובה ביחסים שלנו עם מי שנחשבה לידידה הכי קרובה ואולי היחידה שלנו בעולם.
ההתנהלות הכושלת של ביבי וממשלתו מול ארה"ב היא שהובילה למצב הזה, ואסור לתת לביבי להמשיך, כי מדיניות זאת מסכנת לא רק את היחסים עם ארה"ב, אלא גם את היכולת של ישראל לשרוד כמדינה יהודית. ראש הממשלה צריך להפסיק לשקר לבוחרים שלו ולהציג להם את המציאות המדינית, שבה לישראל אין ברירה אלא להסכים להקמת מדינה פלשתינית פחות או יותר בגבולות 67', שהבירה שלה תהיה ירושלים המזרחית. הצגת המציאות האמיתית לבוחרים הייתה כנראה גורמת להיחלשות הממשלה שלו, אבל היא הייתה מונעת מביבי את כל המאבקים המסוכנים שלו עם הממשל האמריקני, ויותר מכך - הייתה ממצבת אותו כמנהיג, שבראש ובראשונה דואג לטובת המדינה, במקום התדמית העכשווית שלו, של מקבץ נדבות חסר אידיאולוגיה וכבוד.