רשויות מקומיות:
באמת, אין לרשות מקומית עניין בירידת מחירי המגרשים והדירות שבתחומה ממספר סיבות:
- ירידת שווי המגרשים מקטינה את הסכומים הנגבים לקופתה מהיטל השבחה.
- ירידת מחירי הדירות ברשות מקומית בה מתקיימת בנייה מואצת, יוצרת לה תדמית נחותה (מול רשויות מקומיות אחרות) של "אזור מגורים סוציו אקונומי נמוך" - עקב המחיר הנמוך. אשר על כן, אנו עדים לרשויות שאינן מעודדות (בלשון המעטה) תב"ע והיתרים לבנייה של דירות שניים או שלושה חדרים, אלא דירות גדולות ומפוארות יותר.
חברות בנייה:
לחברות אלה מספר סיבות להילחם ביצירת מצב של ירידה במחירי המגרשים. ירידה במחירי המגרשים באזור בו החברה מחזיקה מגרשים תגרום:
ירידת ערך מלאי המגרשים הקיים נרשמת בספרי החברות. החברות הציבוריות הגדולות תדווחנה על הפסד או קיטון ברווחים, אלמנט בעל השפעה שלילית על:
- מניעת רווחי הון ללא מאמץ יצרני של בנייה.
- דירוג אגרות החוב של החברה.
- ירידת שווי ביטחונות שנתנו לבנקים (קרקעות ששועבדו), יוצרת קשיים בגיוס הלוואות והחמרת דרישות לביטחונות.
בנקים וגופים המממנים בנייה:
הקרקע מהווה במרבית המקרים את עיקר, אם לא את מלוא ההון העצמי שמשקיע הקבלן בפרויקט "ליווי בנייה" על-ידי הבנק. ירידת שווי הקרקע תחייב את הבנק בדרישה לתוספת ביטחונות של פרויקטים קיימים, או גרוע יותר - הפשרת כספים (ריתוק הון עצמי) בליווי בנייה לפרויקטים קיימים.
בנקים למשכנתאות:
ירידת מחירי הקרקעות באזורי בנייה תביא לירידת מחירי דירות חדשות באזורים אלה. דירות אלה מומנו במשכנתאות. הירידה במחיר מעלה את היחס של המשכנתה לעומת המחיר ומגדילה את הצורך של הבנק בהפרשה לחובות מסופקים.
גם במקרים של אי-עמידה בתשלום ומימוש המשכנתה, יידרש הבנק להגדיל את ההפרשות לחובות מסופקים.
ציבור בעלי דירות:
ככלל, לציבור זה אין עניין בעליית מחירי הדירות (למעט התחושה הפסיכולוגית של עלייה בעושר), ועיקר מעיינו הוא בתוספת המחיר שיש לשלם תמורת דירה גדולה יותר (התוספת לחדר). אשר על כן, תופעת עליית המחירים אינה פוגעת בו, או פוגעת באופן מוחלש.
מנהל מקרקעי ישראל:
כגוף המופקד על הוצאת קרקעות לבנייה בהליך של מכרז מחד-גיסא, וכגוף המותקף ציבורית בענייני טוהר מידות (ראה מאמרים בעיתונות הכלכלית כגון
נחמיה שטרסלר) מאידך-גיסא, כל פעולה להורדת מחיר מעלה חששות לשחיתות ומפנה אליו ביקורת כי הוא עושה יד אחת עם חברות הבנייה.