הדיון בישראל על העלאת מיסי הגז והמשאבים הטבעיים הוא דיון סוער, כאשר בכל יום שעובר מסתבר שהפעילות של חברות הגז בישראל, מנוגדת יותר ויותר לאינטרס הציבורי. המחאה הציבורית התחילה כשחברות הגז, שצפויות להרוויח מיליארדים ממשאבי הגז שלנו, התעלמו מטובת הציבור וניסו לחסוך לעצמן עלויות, באמצעות השתלטות על שמורות הטבע לאורך החוף, שבהן רצו להקים את מתקני הגז שלהן. זמן קצר לאחר מכן גילינו שוב שחברות הגז מתכוונות לעשוק את הציבור, על-ידי כך שהן רוצות לנצל את המשאבים שלנו, ולא לשלם אפילו רבע מהתמלוגים שנהוגים במדינה מערבית מתוקנת. עכשיו מתגלה לנו בנוסף על כל זה, שחברות האנרגיה מנסות לעשוק לא רק אותנו, ושמדובר בשיטת פעולה של אותן חברות, שיש להן כבר היסטוריה "מפוארת" של פעילות קלוקלת במקומות אחרים בעולם.
אסור לנו להתעלם מתמרורי האזהרה האלה, וצריך ללמוד מהלקח של מדינות אחרות, ששילמו מחיר כבד על ההתנהלות של חברות הגז. מהבחינה הבטיחותית, חשוב לזכור שחברות הגז שפועלות בישראל, הן אותן חברות הגז שגרמו לאסון האקולוגי שהתרחש במפרץ מקסיקו. חברות אלה הפעילו לוביסטים בממשל האמריקני, ומנעו חקיקה של תקנות בטיחות, שיכלו למנוע את האסון. בארץ, באותה השיטה, חברות אלה מנסות להתחמק מתקנות בטיחות, במטרה לחסוך בעלויות. דוגמה לכך, היא ההתעקשות של חברות הגז לבנות את אסדות הגז לאורך חופי ישראל, במקום לבחור באלטרנטיבה הבטוחה, ולבנות את האסדות הרחק בים. מומחים בישראל התריעו מהקמת אסדות בחופים, וטענו שהאסדות יגרמו לנזק אקולוגי ולמפגע בריאותי שיסכן את התושבים המתגוררים בקרבת מקום. חברות הגז לא ויתרו ושכרו מאות לוביסטים, אנשי תקשורת ומומחים כדי לקדם את האינטרס שלהן. בזכות לחץ ציבורי כבד, הציבור ניצח כשהמדינה החליטה לדחות את בקשת חברות הגז, אבל חשוב לזכור שהמאבק על בטיחות הציבור והסביבה עדיין לא נגמר והוא צפוי לגבור כאשר יתחילו העבודות לבניית התשתית של שאיבת הגז.
בנושא התמלוגים, חברות הגז התנהגו בישראל בדיוק באותו האופן, כשהן מנסות "לדרוס" את האינטרס הציבורי, ומתעלמות מזכות הציבור על המשאבים הטבעיים. בניגוד לרוב המדינות בעולם שנהנות מאחוזים גבוהים של ההכנסות ממשאבי הטבע, ניסו חברות הגז להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות, כדי שלא יעלו את המיסוי, שהוא כיום מבין הנמוכים בעולם. דפוס פעולה זה של חברות אלה הוא לא חדש, ואותן חברות גז פעלו בכוחניות גם במדינות אחרות, כאשר היום ישנה תביעה משפטית שעומדת נגדן, בגין ניסיון לשחד את המערכת הפוליטית של מקסיקו, ניגריה, ונצואלה והודו, כדי להגדיל את הרווחים שלהן. חברות אלו לא בוחלות באמצעים גם בארץ, ולכן למרות שכרגע אין עדויות לכך שהחברות שיחדו מישהו, אסור לפסול את האפשרות שהן ינסו לשחד, ולכן אין להסתמך על מקבלי ההחלטות וצריך להפעיל לחץ ציבורי כבד, כדי למנוע אפשרות שחברות האנרגיה ישתלטו על רווחי הגז של ישראל.
השיטות הכוחניות של חברות הגז הן לא ייחודיות לישראל, ואנו צריכים לבחון מחדש ההתנהלות שלנו אל מול חברות אלה, כשאנחנו מודעים לנזקים ולעוגמת הנפש שהן עלולות לגרום למדינה. הלקח המרכזי שאנחנו האזרחים צריכים ללמוד מהניסיון של מדינות אחרות, הוא שאם ברצוננו לקיים חברה צודקת, שבה אין מקום לכוחניות, ואם אנחנו רוצים חברה ששמה את בטיחות האדם והסביבה שלו בראש סולם העדיפויות - אז אסור לנו לוותר לאותן חברות, ועלינו להתעקש, ללא קשר לעמדת מקבלי ההחלטות שלנו, על סטנדרטים בטיחותיים גבוהים ועל הגדלת התמלוגים שייתנו למדינה.
