צל"ש למאבק החברתי של הסטודנטים

לפני כשבועיים ייסרתי בשוטים את מאבקה של התאחדות הסטודנטים בחוק האברכים, כאשר היא יצאה להרעיד את הרחובות תוך פנייה למכנה משותף נמוך ביותר של שנאה לאחר. ביקשתי מארגוני הסטודנטים לעשות חשבון-נפש עם עצמם, כי קולם נדם במאבקים חברתיים כמו המאבק על שכר מינימום, כאשר הם עלו על שרטון של אג'נדה פוליטית זולה, רדודה וחסרת יכולת לאתגר את המצב הקיים. לשמחתי, תאים בתוך אגודת הסטודנטים, כמו תא חד"ש ועוד תאים בתמיכה מבחוץ של "כוח לעובדים", הוציאו את ציבור הסטודנטים באוניברסיטה העברית למאבק נגד סחר בעובדי כפיים המתנהל בתחומיה. הושם קץ לתופעה מזוויעה של פגיעה בעובד כאדם, כאשר הוא נזרק ככלי שאין בו צורך יותר בשל חילופי חברת כוח האדם שהעסיקה אותו. במשך שנים מתחוללת תופעה של סחר בבני אדם. הם נשכרים לעבודת כפיים בגינון, בניקיון, בשמירה וגם לעבודות משרד. במקום להתייחס אליהם במלוא הכבוד הראוי, כמי שנותנים את השירותים לבאים בשערי האקדמיה, הם מוצאים עצמם נזרקים לרחוב, כל אימת שחברת כוח-אדם אחרת זוכה במכרז. במקום לתת כבוד והערכה לאדם, שלמרבה הכאב, סולם קידומו הוא אפסי וגם שכרו מדדה בתחתית סולם השכר, הוא מוצא עצמו זרוק ללא תנאים סוציאליים מינימליים, כי חברת כוח-אדם אחרת זכתה במכרז. הסתדרות העובדים הכללית לא ראתה מציאות זו כאתגר המחייב להרעיד את האוניברסיטאות ולא רק אותן. כאן נכנסה לתמונה קואליציה של תאי סטודנטים וארגונים שיצאו למאבק, שכוון נגד הנהלת האוניברסיטה וחוסר הפיקוח על העסקתם של עובדי קבלן. נגד עוצמת פער בלתי נסבלת בין שגב שמימי של טיפוח ערכי תרבות ובין מציאות של השפלה מבישה של עובדי כפיים העובדים בתחומיה. עובדים שסוחרים בהם ושנים נתונים לתנאי עבודה המביישים מוסד, שמתיימר להיות מוסד תרבותי.

וזו פנייתי לפרופסור בן-ששון: אין תרבות במוסד אקדמי, כאשר אין תרבות של כבוד לאדם המנקה את שירותיה ומנקה את כיתותיה. לצערי, ההישג של הסטודנטים חייב מאבק, שמבייש את הנהלת האוניברסיטה. ביום ראשון חסמו הסטודנטים את הכניסה לקמפוס הר-הצופים במחאה על היחס לעובדים. רק בעקבות פעולת מחאה המונית שסחפה סטודנטים רבים, הודיעה הנהלת האוניברסיטה שהיא תזמן את הקבלן החדש, וביום רביעי הודיעה ההנהלה שהחברה נענתה להחזיר את העובדים. אני מניח אתגר לפתחם של ארגוני הסטודנטים בכל הארץ להיות החלוצים במאבק נגד תופעת הסחר המביש בעובדי כפיים על-ידי חברות כוח-אדם. לשים קץ למציאות של עובדים שנזרקים לרחוב כל אימת שחברה אחרת זוכה במכרז. לחייב את האוניברסיטה כמוסד ליטול אחריות כלפי העובד וזכויותיו הסוציאליות, וכך במקומות עבודה רבים בארץ.