האחראים על הביטחון בפרלמנט הבריטי הפיצו השבוע לכל חברי הבית הודעה דחופה על סכנת תקיפה העלולה להתרחש בלונדון, בדומה לתקיפה שערכו טרוריסטים מוסלמים במומביי בסוף נובמבר 2008, שבה נרצחו גם שליח חב"ד במומביי, הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה הי"ד עם עוד ארבעה יהודים. ההודעה לחברי הפרלמנט בלונדון יצאה בעקבות התראה ממוקדת שקיבלו הבריטים ושלפיה התגבשה בתוך בריטניה קבוצה של טרוריסטים בעלי אזרחות בריטית, והם ממתינים לשעת הכושר לתקוף את בנין הפרלמנט, לקחת בני ערובה או להרוג מספר גדול ככל שניתן של חברי הפרלמנט.
גם התראות שהוציא הסי.אי.איי. האמריקני תמכו באפשרות הזו והגבירו את המתח באירופה, שכן ההתראה האמריקנית ציינה מספר בירות אירופיות נוספות כמו פריז וברלין. כזכור, לפני כחודש הכריזו מספר מדינות במערב אירופה על כוננות מוגברת באתרי תיירות, ואפילו מגדל אייפל נסגר למבקרים למשך יום.
בריטניה משחדת טרוריסטים הטרוריסטים האמורים להוציא לפועל את הפיגועים הללו הם מוסלמים בעלי אזרחות אירופית, שקשה מאוד לאתר את כוונותיהם ומעשיהם ללא מודיעין מוקדם. כך היה הדבר בפיגועים שהיו במרץ 2004 במדריד וביולי 2005 בלונדון, שביצעו מוסלמים בעלי אזרחות מקומית, שבהם נהרגו 250 איש, אישה וילד. בריטניה חושדת כי המפגעים הם בני הקהילה הפקיסטנית, ואילו גרמניה חושדת שמהגרים מאפגניסטן יהיו אלה שיפגעו בבירתה.
הסיבה להתראות הללו היא גילוי כוונת ארגון אל-קאעידה להעביר את המלחמה לאירופה, בשל המכות הקשות שהסבו כוחות נאט"ו ללוחמי הטליבאן באפגניסטן ובפקיסטן במהלך החודשים האחרונים. בכירי אל-קאעדה מכירים את הרגישות של האירופים לאתרי תיירות המצויים בבירותיהם, והם יודעים אל נכון שאם בירות אירופה תהיינה מטרה לפיגועים קשים, יעלו קולות רמים שיקראו לממשלות להוציא את כוחותיהן מאפגניסטן. האירופים אינם מתרגשים יתר על המידה מארונות שבהם מוחזרים חלליהם מאפגניסטן, אבל פיגועים בפריז, בברלין ובלונדון - עבורם זה כבר יותר קרוב מדי לביתם.
למרבה הפליאה, החליטה השבוע ממשלת בריטניה לשלם פיצויים לכמה טרוריסטים בעלי אזרחות בריטית שנתפסו באפגניסטן לאחר הפלישה המערבית בסוף 2001, הוחזקו במחנה המעצר בגואנטנמו ועברו בו ובמקומות אחרים סדרת חקירות ועינויים בידי סוכני הסי.אי.איי. האמריקנים. הבריטים אינם מודים שיש להם חלק במעצר האנשים, בחקירתם ובאופן שבו הם הוחזקו, והפיצויים - כך אומרים הבריטים - הם ללא קשר למה שעברו. המוזר הוא שהבריטים חושבים שמישהו מאמין להם, וכנראה כל כוונתם היא פיוס הטרוריסטים מתוך תקווה שאלה יסתפקו בכסף, יארגנו לעצמם חיים מסודרים ויעזבו את דרך הטרור. כך בריטניה נלחמת בטרור.
הייתי ממליץ למדינות אירופה לשקול לא רק את מדיניותן באפגניסטן אלא גם את מדיניות ההגירה שלהן, ואת הסובלנות שהן מגלות אל מול גלי המוסלמים המסתננים מדי לילה אל מדינות אירופה, דרך הים, היבשה והאוויר, ומציבים איום ממשי לקיומן כמדינות מערביות, מודרניות ודמוקרטיות. במקביל, חשוב כי מדינות אירופה ינקטו צעדים ממשיים להגברת הילודה בקרב החברות האירופיות, שכן אלו מתדלדלות במהירות, ובעוד כ-20 שנה ישתנה אופי אוכלוסייתן של מדינות באירופה באופן ניכר מהיום, והן תהיינה בעלות מרכיב איסלאמי גדל והולך במהירות, שלא ישתלב בתרבות האירופית.
מנת בשר לכל בוחר ב-28 בנובמבר יתקיימו בחירות לפרלמנט המצרי, ותעמולת הבחירות בה ערה וצעקנית. מודעות ענק פרוסות ברחובות, ורמקולים גדולים מתחרים זה בזה בשירות ובתשבחות למועמדים. אלא שכמה מהם החלו בימים האחרונים לנקוט צעד מעניין מאוד: חלוקת בשר לציבור. הימים הללו הם ימי חג הקורבן (עיד אלאדחא), ונהוג לחוג אותו בסעודות בשריות דשנות. אלא שהבעיה העיקרית של הציבור במצרים היא העוני, ומשפחות רבות אינן יכולות לממן רכישת בשר. למצוקה זו מנצלים המועמדים, והם, כמובן, מצדיקים את המתת הזה בכך שהם נותנים צדקה לעניים (עקיקה בערבית), וזו מבורכת ורצויה במיוחד בימי חג.
ציבור העניים - והוא הרוב במצרים - מברך על יוזמה ברוכה זו של המועמדים, אך ברור לכל שזהו סוג של שוחד בחירות שמועמדים בעלי יכולת כלכלית מסוגלים להעניק לבוחרים פוטנציאליים, לעומת מועמדים בעלי אפשרויות מוגבלות יותר. ומכיוון שעושר הוא לפעמים תוצאה של פעולות כלכליות לא כשרות במיוחד, עלולים להיבחר לפרלמנט אותם בעלי יד נדיבה שעשו את עושרם בדרכים עקלקלות. המרחק מכאן ועד השתלטות עבריינים על הפרלמנט קצר, ומזה חוששים "האחים המוסלמים" הנאמנים לאיסלאם.
מצד שני, יש מועמדים מטעם "האחים המוסלמים" שהצליחו לשכנע נדיבים בעלי יכולת לתרום עבור רכישת בשר לעניים, וגם הם מחלקים מנות לסעודות החג - לחששם של גורמים חילוניים, מתנגדי "האחים". כך יוצא שהרעב של עניי מצרים משמש כדור משחק בידי פוליטיקאים משני צידי המתרס הדתי, ועלינו להמתין עד סוף החודש כדי לראות מה יהיה ייצוגם של "האחים המוסלמים" בפרלמנט המצרי.
כאן המקום להזכיר את מערכות הבחירות הקודמות, שבהן הצליח השלטון - בדרכים עקלקלות - להביא לכך שנציגים דתיים יאיישו רק חמישית ממושבי הפרלמנט, וזאת בניגוד להערכה שבבחירות דמוקרטיות אמיתיות יזכו "האחים" ברוב מושבי הפרלמנט המצרי. המשמעות מבחינתה של ישראל היא שאם יגיעו הגורמים הדתיים במצרים בדרך דמוקרטית או בדרך אחרת לשלטון, הם יסלקו מקהיר את השגרירות הישראלית ויחזירו מתל אביב את סגל השגרירות המצרית בישראל, שכן "הישות הציונית" היא חסרת זכות קיום בעיניהם ואין לשלטון במצרים שום היתר איסלאמי לקיים יחסים עמה.
שאלת אופיו של הפרלמנט הבא חשובה במיוחד בימים אלו, בשל הסוגייה של הורשת הנשיאות לגמאל מובארק: על-פי החוקה, כל מועמד לבחירות לנשיאות חייב להצטייד במאות חתימות של תומכים מקרב נבחרי הציבור, ואם בפרלמנט יישבו נציגים רבים מדי של "האחים המוסלמים", עלול גמאל מובארק לא לקבל את מספר החתימות הנדרש. בנוסף, פרלמנט דתי מדי עלול להקשות על חיי הנשיא החדש, ובמיוחד אם ניסיונו הפוליטי אינו רב. לכן יש להניח כי הממשלה הקיימת תעשה שוב כמיטב יכולתה כדי להשפיע על תוצאות הבחירות, באופן שהפרלמנט שייבחר יהיה ידידותי עד כמה שאפשר לנשיא הבא.
האם זו דמוקרטיה? לא בטוח, אבל האלטרנטיבה האיסלאמית של שלטון "האחים המוסלמים" גרועה הרבה יותר. תלמדנה על כך אירן, לבנון ועזה - כולן ישויות שעברו מהפך לכיוון האיסלאם, שרק הגדיל והעצים את הבעיות הפנימיות והחיצוניות שהיו להן לפני המהפך.