זה שמאל, זה?

"על צד שמאל" אמור להיות מגזין אינטרנטי של השמאל, להיכתב בידי השמאל, למען השמאל. נניח לשאלה מה זה שמאל, כלומר מה בדיוק הוא שמאל. זו שאלה המכשילה כל ניסיון להגדיר אותה, כמעט כמו השאלה מה זאת אהבה. אבל גם בלי הגדרה מדויקת (וגם זה כמו באהבה), כששומעים דיבור של שמאל, מרגישים בדרך כלל שזה דיבור של שמאל, וכשנתקלים בדיבור של שמאל מזויף, אין צורך באוזן חדה במיוחד כדי להבחין שזה ימין. אחרי כמה שנות קיומו של 'על צד שמאל', כשאני מנסה להפעיל לגביו את המבחן המשולש המוזכר בראש מאמר זה, אני מרגיש תחושה קלה של החמצה, ואולי גם אכזבה. טוב, נדלג לרגע על ההגדרה "של השמאל", ונעבור לחלק המדבר על כך שהוא כתוב בידי השמאל. אומנם רוב המאמרים המופיעים כאן כתובים כאילו בידי אנשים מן השמאל, אף שפה ושם נמצאים כותבים שלא הייתי מעניק להם הגדרה זו, אבל זכותו של העורך לחלוק על דעתי, כשם שזכותי לחלוק על דעתו. אני לא הייתי מעלה אותם באתר ה"כתוב בידי שמאל". לא די בכך שרשימה תיפתח במילים "אני שמאלן/ית, אבל...". כן, אני יודע, יש דמוקרטים לכאורה (לפחות בעיני עצמם) שיקפצו: ומה על חופש הדיבור? בעזרת נימוק זה, אפשר להפוך כל חדר מגורים לכיכר שוק. זו לא שאלה של חופש דיבור. יש חופש דיבור. אם מסרבים להדפיס באתר שהוא "של השמאל" דברים שכותב איש ימין, אין סותמים את פיו. יש די אתרים אחרים שבהם הוא יכול לבטא את הגיגיו. כשם שאדם אינו חייב להכניס לסלון ביתו כל אדם מן החוץ, והוא פותח את דלתותיו רק בפני ידידיו, כך אין מגזין אינטרנטי האמור לקדם השקפה מסוימת חייב להיפתח לפני בעלי השקפות אחרות, שיש להם אפשרויות ביטוי במקומות רבים אחרים. ובייחוד כאשר מדובר במגזין "של השמאל", ובייחוד כאשר כה מעטות הן הבמות של השמאל, וכה רבות הן הבמות של הימין. והדיבור על "התקשורת השמאלנית" אינו אלא קשקוש. כשאני עובר על הנכתב ב'על צד שמאל', אני נדהם מכמות הטוקבקים העוינים, המתלהמים, רוויי השנאה לשמאל. ואני מכיר עד לזרא את ה"גמביט של המלכה" של אלה הפותחים ואומרים אני בעד שתי מדינות לשני עמים, כמובן שאני בעד, אבל לא רק שאין פרטנר ואין עם מי לדבר, אלא שהם רוצים כולם לרצוח אותנו, להשמיד אותנו, רק אתם הרכרוכיים, שלא לומר הבוגדים, מן ה"סמול", מאמינים שייתכן שלום עם איסלמונאצים אלה. כאשר נשאלים הטוקבקיסטים האלה (רק לעיתים נדירות, אנשי השמאל לא אוהבים להתלכלך בתגרות רחוב), אז מה הפתרון? - הם אינם רואים לעצמם חובה להשיב, הרי הם בסך-הכל רק טוקבקיסטים, ומי שמציג להם שאלה הגיונית מתנשא עליהם. מכל מקום, התוצאה היא שאני שואל את עצמי לפעמים, האם באמת 'על צד שמאל' הוא של השמאל? אבל לא פחות מכך אני נדהם מההיעדר הכמעט מוחלט של תמיכה מקוראים מן השמאל. לא תמיכה, לא דיאלוג, לא ניסיון לברר עמדות, להציע טקטיקות, אסטרטגיות, דרכי פעולה. לא כלום. שתיקה כמעט גמורה. איפה התמיכה? איפה ההשתתפות? איפה ההרגשה האמיתית כי 'על צד שמאל' הוא של השמאל? הזירה פרוצה לגמרי לטוקבקיסטים ה"ימנוניים" (אם יש "שמאלנים", יש גם ימנוניים), שתהיה להם עוד זירה להשמיע את דברי העוינות והשנאה שלהם. לפעמים אני מרגיש שכל העבודה הנעשית ב'על צד שמאל' היא לא "למען השמאל". והשמאל? איפה השמאל? זה שמאל, זה?