X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
גבולות המדינה הם רק על הנייר ולמעשה הם פרוצים ועוברים דרכם באופן חופשי כל החפצים לעבור. אנו רואים את התוצאות באילת, בת"א, בערד ובמקומות אחרים המתמלאים באורחים כהי-עור מי ייתן את הדין? וגם: פלא שלא הצליחו למצוא ולנצל אוצרות טבע?
▪  ▪  ▪
נכנסים חופשי-חופשי [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]

במדינת החלמאים הכל כאילו. יש בה ממשלה, יש צבא, יש משטרה, יש בתי משפט, יש פרקליטות – כולם מקבלים תקציבים, משכורות מעל לממוצע, עושים רוח, מפריחים נאומים, אבל, כנראה, לא אפתיע אתכם אם אגיד שאנו חיים במדינת הפקר. הכל בלוף. לו היו דורשים ממישהו לבצע את תפקידו ובודקים את ביצועיו - מזמן גם ראש הממשלה וגם שר הביטחון וגם שר המשפטים וגם עוד שר הביטחון השני – כולם ביחד וכל אחד לחוד היו עפים מתפקידם ויושבים על כיסא הנאשמים, והאישום הקל מביניהם היה רשלנות פושעת, כי הם מעמידים בסכנה את עצם קיום המדינה.
במדינת החלמאים מוצאים לפעמים מפות עם גבולות משורטטים בכל מיני צבעים. יש גם את משמר הגבול שאמור לשמור על הגבולות הללו שלא יחדור אף אחד דרכם. הגבול נשאר רק על הנייר ולמעשה הוא פרוץ ודרכו באופן חופשי עובר כל מי שרוצה. אנו רואים את התוצאות באילת, בתל אביב, בערד ובמקומות אחרים המתמלאים באורחים כהי-עור ולא שמים לב שהנגב בינתיים מתמלא גם בערבים (בדואים) שיישוביהם צומחים שם, גם בשנת בצורת, כמו פיטריות אחרי הגשם. אתם חושבים שהם כולם נולדו כאן? אתם טועים, לא מעטים מהם הגיעו מעבר לגבול – הרי הוא קיים רק על הנייר.
עכשיו קצת על המספרים (אפילו הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה התחילה לפרסם נתונים על המסתננים – קודם היא התעלמה מהם). בחודש האחרון הגיעו אלינו יותר מאלף מסתננים. בשנה האחרונה, עד ל-22.10.10, עברו את הגבול הפרוץ עם סיני יותר מעשרת אלפים. בשנה הקודמת חדרו כחמשת אלפים. סך הכל חדרו ארצה (הערכה – כי מספר מדויק אף אחד לא יודע, אבל הוא, כנראה, גבוה בהרבה) מעל לשלושים אלף כהי-עור, כי אפשר פשוט להבדיל בינם ובין אוכלוסיה מקומית.
וכמה אלפי ערבים נכנסו ארצה ונבלעו בין הבדואים בנגב וביישובים ערביים במקומות אחרים? את זה אף אחד לא יוכל להגיד, כי אין למוסדות המדינה שום שליטה שם.
אתם יכולים לשאול: למה הצבא או משמר הגבול לא עוצרים בעדם? כדי שהכל יהיה ברור, הנה תהליך החדירה (הסתננות) הטיפוסי (מאתר בלוגים של תפוז): שלב ראשון - הסודני (הידעת? ששלושה מיליון סודנים חיים במצרים השכנה שלנו) יוצר קשר עם בדואי (זה שנים רבות שהבדואים מבריחים סמים וזונות ממזרח אירופה לישראל, ועכשיו גם אפריקנים). הסודני משלם סכום כסף והבדואי מבריח את האפריקני דרך הגבול הפרוץ לישראל. בשלב הבא המסתנן האפריקני נתפס על-ידי חיילים ישראלים ונשלח לכלא לזמן קצר. המסתנן שכבר תודרך דורש מה שהחוק הישראלי נותן לו מתוקף אמנה שישראל חתומה עליה ומחויבת לה. ישראל מעניקה לו מעמד של תושב ארעי בישראל, הידוע בשם צו א-5. בשלב זה המסתנן משוחרר וחופשי. הוא ממשיך את דרכו לאילת ומשם חלק הולכים צפונה לשכונות הדרומיות של תל אביב (הם כבר מתקדמים לחלק משכונות מרכז תל אביב...).
כל התהליך המתואר כאן הוא פשע נגד המדינה, נגד העם שהקריב אינספור קורבנות כדי לשחרר את הארץ מכיבוש זר ומפולשים למיניהם. ואם מישהו חתם על איזו אמנה שתוצאתה התאבדות קולקטיבית, אז קודם כל מבטלים את החתימה או דורשים שינויים באמנה כדי להתאים אותה למצבנו המדיני והדמוגרפי. בינתיים לא נותנים להם להיכנס אפילו למטר בתוך שטח ישראל, אלא מקימים בגבול (חצי אצלנו וחצי בסיני) מחנה פליטים, מזמינים את אונר"א (UNRWA) לטפל בהם – הרי כרגע הם סתם ארגון המחפש פליטים בסביבותינו, כדי להתקיים, לא מעטים מתפרנסים מזה, והעניין נגמר. אנו מדינה שבאופן קבוע נמצאת במצב מלחמה ואם בזמן של שלום חודרים אל תוך גבולות המדינה אלפים – היא יכולה להשאיר אותם רק על קו הגבול. צריכים הרבה שכל לזה? לו הסיפור היה קשור לענייני הפופיק של ראשי המדינה – הם מזמן היו מוצאים פתרון. אבל הבעיה נמשכת שנים והמסתננים בינתיים כובשים את הארץ.
ועוד פעם חוזרים לאחריות. כל בעל תפקיד יישפט על-ידי העם, בסופו של דבר, לפי שני קריטריונים: המצב במדינה או בתחום אחריותו בכניסתו לתפקיד והמצב בסוף תקופת פעילותו.
כאן אפשר להזכיר קוריוז: בחיפושים הקשורים לנושא, הגעתי למבזק: "הוחלט: מסתננים מאפריקה יוחזרו למצרים". מי החליט את זה – ממשלת אולמרט, בתאריך 1.7.07 – לפני שלוש וחצי שנים! שמעתם על תזוזת אצבע אחת לפתרון? רק בלה-בלה-בלה.
אבל היום האשם העיקרי הוא ראש ממשלתנו היקר, בנימין נתניהו. הוא קיבל את המדינה עם פחות משליש פולשים של היום, וזה שאדון ברק מסרב להגן על הגבול הדרומי לא משנה את העובדה שהוא אישית אחראי על הממשלה שלו. הוא יכול להעיף את ברק ולשלוט. המצב של היום נובע מבחירה שלו, והוא לא יכול לברוח מאחריות.
ועוד כמה מילים על משתפי הפעולה. בדומה למקרים רבים אחרים, בהם מנסים לבטל את האופי היהודי של המדינה, לנשל את עם ישראל ממולדתו - אנו מוצאים את אותם הארגונים העוזרים למסתננים מכל ארצות תבל (פעילים למען פליטים למיניהם – אפילו מנסים לכנותם "גר" – אין שקר גדול מזה) – העיקר להחליש את ישראל מבפנים, לפרק אותה כמדינה יהודית. מה הם? ברור, אלה הזרועות של הקרן לישראל החדשה, שעוזרות גם לארגוני טרור, לתנועות לאומניות ערביות ולכל שונאי ישראל.
המאמר היה כבר מוכן לפרסום כשממשלת החלמאים החליטה על הקמת מחנה נופש למסתננים – מחנה פתוח, עם כל השירותים הקהילתיים והסוציאליים (על-חשבון משלם המיסים הישראלי – ברור). זה יעצור את הזרם? ההפך – זה יגביר אותו, אם היא תתבצע. תוכלו לאמת אחרי פרק זמן קצר של כמה חודשים.

זהירות, הטפילים מתעוררים!

קיימים סוגים שונים של טפילים, אבל במדינת החלמאים הזן הנפוץ הוא הזן המריח ריח של כסף מרחוק, נדבק למקור הזרמה ומוצץ כפי יכולתו. הרבה שמות לפעולה זו: מלחמה עם העוני, טיפוח החלשים, פיתוח הפריפריה, ניצול אוצרות הטבע... אין פלא שבמשך יותר משישים שנה לא הצליחו למצוא ולנצל אוצרות טבע שבטח קיימים. כל הסביבה מלאה בנפט, בגז, בנחושת, בברזל ובאחרים. ים המלח לבדו הוא פלא עולמי המלא במבחר חומרים ענק המנוצל רק חלקית.
אבל התקציבים שהוקצבו לחיפושי נפט וגז (נתמקד בהם כרגע) נבלעו במשרדי ממשלה, במכוני מחקר, בחברות קש – ולא היה מי שישקיע וייגש לחיפושים עצמם. אולי זה לטובה, במדינה ענייה פחות מקומות לטפילים (פחות אפשרויות לגנוב).
רצה הגורל והתארגנו אנשים, התחילו בחיפושים על-חשבונם, ארגנו קבוצות משקיעים למטרה זו, ובסוף גם הגיעו לתוצאות – יש גז. הכל בינתיים במצב התחלתי – דרוש הון כדי לפתח את המקורות, לבנות קווי הובלה, מקומות אחסון. בקיצור, המצב עוד בשלב רחוק מלהיות ברור. לא לאלה שריח הכסף משגע אותם – כבר עכשיו הרעש מחריש האוזניים בא מכל הכיוונים – סופרים את המיליונים שקיימים רק על הנייר, מקימים ועדות, עושים מחקרים, מקבלים החלטות. רבותיי, עוד אין כלום! קודם כל תנו לאנשים לעבוד, להגיע לסוף הדרך, תנו לתמונה להתבהר, אחר-כך תעשו פעולה. רוב הסיכויים שהמשקיעים ישלחו את כולם לכל הרוחות ויסגרו את הבסטה. וריח של גז תריחו מתחת לצינור פליטה של מכוניתכם. את זה אתם רוצים? מפליא ששר האוצר יובל שטייניץ נפל למלכודת, סך-הכל הוא עושה רושם של איש נבון.
ובכל זאת, אולי זה טוב שלא יהיו למדינת החלמאים לא נפט ולא גז משלה – ככה יהיו פחות מושחתים.

מיומנו של זקן השבט
תאריך:  29/11/2010   |   עודכן:  29/11/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
במדינת החלמאים 9
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
הכל בגלל אהוד ברק הבוגד. הוא
הורס את המדינה  |  29/11/10 13:14
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אברהם פכטר
החוק נגד הטרדה מינית הוא חוק טוב שכבר הוכיח הישגים. מי שטוען שהחוק פוגע בגברים או ביחסים בין המינים ומונע רומנטיקה ופלירט – לא קורא את החוק נכון, ולכן טועה ומטעה    נכון ש"לא" הוא "לא" בכל השפות, אבל יש סיטואציות עדינות ואמוציונליות שה"לא" הוא לא אבסולוטי
דודו אלהרר
האם א.ב. יהושע צודק כשהוא אומר שהציונות הגשימה הבטחתה לאחר שהמדינה היהודית הוקמה בפועל?    אני סבור כי את מדינת הלאום היהודי צריך להקים ולא נוכל להקימה עם רגשות אשם של גזלני אדמות מעַם שמעולם לא היה קיים    הציונות ניצבת בפני פרשת-דרכים בדרך-לא-דרך
הרב אליהו קאופמן
השמאל הציוני מאוכזב מכישלון שיתוף הפעולה שלו עם החרדים, אך מעשיו הם שגרמו לכך    "העדה החרדית" מגלה בני-ברית ישנים-חדשים - ערביי ישראל
אורי אבנרי
הדתיים-לאומיים הפכו יותר ויותר קיצוניים במישור הדתי, והחרדים הפכו יותר ויותר קיצוניים במישור הלאומני. שני המחנות קרובים כיום זה לזה, ומהווים ביחד מחנה חרדי-דתי-לאומני (חרד"ל) - שהוא גם לאומני קיצוני וגם דתי קיצוני
נפתלי רז
84 הכותבים המגוונים של המאמרים במגזין - כולם שמאל, עשרות כותבי הטוקבקים הימניים רוויי השנאה - הם ארבעה, ולאלפי הקוראים מהשמאל - השמיעו קול!    מאמר תגובה לדוד שחם
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il