|
|
| צעיר, הרואה את עצמו ואת בת-זוגו מוקפאים שוב, והפעם מי יודע אם לא לתמיד - והקפאות הלא נכפות בכוח על-ידי כוחות הביטחון - האם זה הגיוני לתבוע ממנו שימשיך לשרת באותם כוחות הביטחון? | |
|
|
|
ההפגנה הזאת עוררה אצלי כמה מחשבות. חשבתי על הדרוזים. תארו לכם, ש נתניהו היה מסכם בניו-יורק עם הילרי קלינטון, שבעשרה כפרים דרוזים יפסיקו בכוח כל בנייה. זוג דרוזי צעיר לא יוכל עוד להתחתן, בניינים יישארו חצי בנויים, הכפרים יהיו מוקפאים. כדאי להרכיב צוות חשיבה עם המטלה לברר, מה היו הדרוזים עושים? - איך הייתה נראית הפגנה דרוזית בירושלים?
- מה היה קורה בכפרים, כשהפקחים היו באים להרוס?
- איך הייתה העדה כולה מתנהגת?
ניתן לומר מיד, שנתניהו לא היה מעז להעלות על דל מחשבתו אפילו שמץ של כוונה "להקפיא" דרוזים, ומדוע? כי לדרוזים יש כוח הרתעה. גם האמריקנים לא היו חולמים לתבוע מאיתנו להקפיא דרוזים, ומאותה הסיבה. על כן, את הפתרון יש אולי לחפש בשאלה, איך רכשו להם הדרוזים את כוח ההרתעה שלהם. ועוד מחשבה: צעיר, הרואה את עצמו ואת בת-זוגו מוקפאים שוב, והפעם מי יודע אם לא לתמיד - והקפאות הלא נכפות בכוח על-ידי כוחות הביטחון - האם זה הגיוני לתבוע ממנו שימשיך לשרת באותם כוחות הביטחון? משטר, השולל זכויות יסוד של האדם והאזרח ממגזר מסוים, האם זה סביר שאותו המגזר ימשיך להיות המשרת הלויאלי של מדכאו? האם אין לנפגע, לעשוק, לנרמס - שום סנקציה? ושוב יש להעלות, ובגדול, את רעיון "הבונים החופשיים". מתבקש הדבר, שכל הרשויות המוניציפליות ביו"ש תקדמנה בכל האמצעים שלהן בנייה על כל הגבעות מסביב, בנייה קלה מהסוג שהתמחינו בו היטב, אך בקנה מידה המוני - מאות ואלפי יחידות. אדרבה, ייאלצו נא השלטונות לגייס אלפי פקחים ולהפעיל אלפי חיילים ושוטרים! מוטב ששדה הקרב יהיה בגבעות, מסביב להתיישבות חדשה ועכשיו, במקום על הבתים שלנו, ובתוכם, עם תמונות של חורבן וגלות מהסוג שחווינו בגוש קטיף. אסור לחזור על השיטות הישנות, שכולן נכשלו. הסוף, שנתניהו ואנשיו מכינים לנו, חלילה, מחייב תגובה אחרת, שונה לחלוטין.
|
|
|
|
|
|
חיזוק לתיאוריה הזאת ניתן למצוא בנאומו של נתניהו בכנסת באוקטובר 2006, בדיון מיוחד לרגל יום השנה לרצח השר רחבעם זאבי (גנדי), הי"ד. את הדברים ניתן לשמוע ביו-טיוב בקולו של ראש ה ממשלה, והנה הם מילה במילה: - "כשהוא כיהן כשר בממשלה בראשותי, הוא תמיד נהג בתבונה, בסולידאריות, אני מוסיף באחריות ותמיד באנושיות, וגם - אולי המילה המעניינת ביותר, כשאני צריך לתמצת את מה שאני זוכר ממנו - בהוגנות. לפעמים הוא היה ניגש אלי לפני או אחרי ישיבת ממשלה ואומר: אני לא מסכים עם צעד זה או אחר שאני הובלתי או רציתי להוביל, ואומר: אבל לשיטתך... אני מציע לך לעשות א' ולא ב'... והוא אמר זאת... באמירת אמת של חבר... גנדי בממשלה היה אדם מאוד מעשי ואחראי".
אלא שגנדי מעולם לא היה שר בממשלתו של נתניהו, ועם הידיעה הזאת בראש צריך לקרוא מחדש את הטקסט של הנאום הזה, שנישא מעל בימת הכנסת, לא פחות. נתניהו "זוכר מגנדי" שהיה כביכול שר בממשלתו - תבונה, אחריות ומה לא. אבל, איך יכול אדם "לזכור" את מה שבכלל לא היה? הוא מספר, מה אמר לו כביכול גנדי כשניגש אליו לפני או אחרי ישיבות ממשלה - אבל האיש לא ישב כלל בממשלתו! למקרא הדברים האלה אולי קל יותר לעכל את 20 חמקני-החינם שחמקו ואינם, את ירושלים המזרחית שבעולם הדמיון לא הופסקה בה הבנייה, את ההקפאה הראשונה שהייתה בהחלט ובביטחון גמור "חד-פעמית" ואת השבועה "לעולם לא מדינה פלשתינית" שהסתיימה ב"חזון שתי המדינות". כל זה היה יכול להיות מצחיק ומשעשע לא פחות מסיפורי הברון מינכהאוזן, אילולא היה זה ראש ממשלה המשחק בחיינו. כאן - חוסר רצינות, אי-מהימנות וקלות-דעת באבחנה בין דמיון למציאות עומדים לחרוץ גורל עם, ארץ ומדינה, ולהרוס את חייהם של מאות אלפי אזרחים.
|
|
|
|
|
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
בתמונה: הפגנת המתנחלים נגד המשך הקפאת הבנייה מחוץ למשרד ראש הממשלה
▪ ▪ ▪
|
איך מגיב העם, ובראש ובראשונה איך מגיבים הקורבנות, על התופעה הזאת? המתנחלים קיימו הפגנה לפני משרד ראש ה ממשלה, אולי הראשונה מאז חורבן ההתיישבות בעזה ובצפון השומרון. שוב ראש ממשלה מן הליכוד מכין להם (ולעם כולו) קטסטרופה, עם מספר מגורשים גדול לפחות פי עשרה ואסון לאומי בממדים היסטוריים. זה רגע של אמת, להעריך ולשפוט בו את הדרכים והאמצעים של המאבק ולשאול: מה היה שגוי? מה היה חסר? מנחה ההפגנה, איציק שדמי, ראש ועד הפעולה של בנימין, פנה בפתח דבריו אל הקהל בבקשה להרים בסוף ההפגנה כל פיסת נייר, וחלילה שלא להשאיר לכלוך. זה בסדר, ואף יותר מבסדר - זו התנהגות חינוכית למופת. רק הצרה היא, שהיא משדרת "ימים כתיקונם", ולא - "שברו את הכלים". אפילו דבריו החריפים מאוד של הרב ולדמן, שקרא לנשיא ארה"ב "אויב", עקפו את העיקר - לא תקפו חזיתית את האיש שהוא ורק הוא, הוא לבדו, מכין לנו את הקטסטרופה - בנימין נתניהו! ראש מועצת בנימין, אבי רואה, הבטיח שלא נבליג "כפי שהבלגנו בפעם הקודמת", אך לא אמר מה נעשה. ראש מועצת יש"ע, דני דיין, הבטיח שלא נשעה את יישוב הארץ אף לרגע אחד, אך לא קרא להפר צווי הקפאה ולא רמז כיצד ממשיכים לבנות למרות הצווים. דיין הבטיח "אנחנו לא נחזור הביתה, נישאר כאן, נקים חמ"ל קדמי עד שהגזירה הזאת תתבטל". אולם, לא רחוק משם ישבה משפחת שליט, שזמן רב מאוד "לא חזרה הביתה", וישיבתה לא הועילה כלום. מה גם, שמועצת יש"ע בעצמה כבר הקימה כמה וכמה חמ"לים מעין אלו לפני החורבן הראשון, והם לא עצרו את הבולדוזרים. ראש מועצת השומרון, גרשון מסיקה, הבטיח "לבוא חשבון" עם שרים וח"כים שלא יתנגדו להקפאה, ובכך נגע במשהו באמצעי שאולי יכול להשפיע. "ההקפאה", אמר לנתניהו, "תהיה ספירה לאחור של ממשלתך". הנה מיתווה לפעולה ממשית - לנסות לשים קץ לשלטונו של נתניהו, מתוך הבנה שהאיש מסוכן בתפקיד ראש ממשלה. הפגנה אינה מקום לפרוס בו תוכניות פעולה מפורטות. הבה נקווה, שמשהו אכן ייעשה בכיוון הזה, מפני שלבנימין נתניהו בתפקיד ראש ממשלה - אין תקנה! בני קצובר, ראש ועד הפעולה שומרון, היה אולי המפורש מכל הנואמים. לא ניתן לגרש 100,000 אנשים, אמר, ובישר: "מערכה קשה ומרה, שבה העם ייתבע למסירות גדולה על ארץ ישראל. העם ייקרא להפגין, לשבות, להפסיק לחיות את החיים הרגילים, להפריש מעשר, לעלות לירושלים, לשבות שביתת רעב ולהשבית". הנימה שבה נאמרו הדברים, לפחות היא, הלמה את חומרת הסכנה. היש מאחוריהם ממש? ימים יגידו.
|
|
