אני, ככל הנראה, חריג בנוף הישראלי - מחד גיסא, אני נמנה בדעותיי על ה"שמאלנים". מאידך גיסא, אני תומך במשאל עם לאישור הסכם מדיני, אם יתקבל בממשלה. התייחסתי כבר בעבר לנושא זה. אף על-פי כן, החלטתי להוסיף מספר הערות בעקבות החוק שהתקבל בימים אלה בכנסת.
אני כבוחר, ואני מניח כי כמוני הרוב המכריע של הבוחרים לכנסת, לא הזדהיתי מעולם הזדהות מוחלטת עם מצע הרשימה שעבורה הצבעתי, ועוד פחות מכך - עם הרכב הח"כים שנכנסו באותה רשימה לכנסת. תמיד נדרשתי לפשרה, נדרשתי לבחור ברשימה שהסתייגויותיי ממנה קטנות יחסית. הבחירה שלנו לרשימה שמתמודדת לכנסת היא בחירה ב"סל", לעולם איננו מחדדים במסע הבחירות נושא עקרוני אחד. ואכן - שאלת התמיכה בהסכם מדיני קונקרטי מעולם לא עמדה על סדר היום שלנו בבחירות.
הצבעת הח"כים בכנסת, בשיטה הפוליטית שלנו, היא תמיד הצבעת פשרה, הצבעה הנקבעת משורה של שיקולים מפלגתיים-פוליטיים, שיקולים העומדים בסתירה לצורך בהכרעה חדה וברורה. משאל העם יאפשר את עקיפת התככים הפוליטיים הקיימים.
עם זאת, אני מסתייג מכמה שאלות מרכזיות בנוסח החוק שהתקבל:
- אימוץ משאל העם ראוי היה שלא יוגבל רק לשאלת "הסכם מדיני שיחייב ויתור על שטח ריבוני". הייתי מעדיף חקיקת חוק-יסוד הפותח אפשרות של הבאת שאלות יסוד להכרעה ישירה של העם. כולנו יודעים כי שאלות אלה נדחות שוב ושוב, מכיוון שאין סיכוי שהכנסת תכריע לגביהן.
- אינני מבין למה ויתור על שטח ריבוני יובא להכרעת העם, ואילו החלת ריבונות על שטחים חדשים איננה מחייבת משאל-עם. לא עשינו זאת ב-1967, משהוחלט להחיל את החוק הישראלי על מזרח ירושלים, ולא עשינו זאת בסיפוח רמת הגולן. חשיבותן של החלטות אלה איננה נופלת משאלת הוויתור על שטח.
- על-פי החוק שהתקבל, ניתן יהיה לוותר על משאל העם אם יאושר ההסכם ברוב של 80 ח"כים לפחות. ברוח חקיקה כזו הייתי קובע כי הכנסת יכולה לדחות הסכם ברוב של 80 ח"כים, ובמקרה זה, ורק במקרה זה, לא יידרש משאל-עם לאישור ההסכם. החוק שהתקבל מאפשר לכנסת להפיל הסכם ברוב של קול בודד, מבלי להביאו לאישור העם.
אני מצטער על כך שחוגי השמאל בישראל שללו ומחו על חוק משאל העם מיסודו, ולא עשו הבחנה בין האלמנטים החיוביים שבחוק לבין האלמנטים השליליים שבו. שלילה ומחאה זו תרמה תרומה שלילית בהסברת הנושא לציבור הרחב, נושא שהוא חדש ובלתי מוכר אצלנו.
המקהלה הפלסטינית והבין-ערבית גינתה מיד את החוק שהתקבל בירושלים. אני מניח כי בעניין זה הצטרפה לציבור השמאלנים בישראל. אפשר שפעל במקרה זה החוק הפבלובי, שלפיו יש לגנות כל צעד שאותו יוזמת ממשלת ישראל, ללא התייחסות לתוכנו ולפרטיו.
ולבסוף, שאלת-תם. הממשלה עומדת בימים אלה לקבל החלטה על יציאה מחלקו הצפוני של הכפר רג'ר שברמת-הגולן. למיטב הבנתי, זו יציאה וויתור על שטח ריבוני של ישראל. על-פי החוק שהתקבל - יחייב הדבר משאל-עם. לא כן?