חשבון-נפש כהיבט נוסף לחג החנוכה

פרשת השבוע, פרשת "מקץ", תחול תדיר באחד מימי חג החנוכה. נראה לנו לקבוע ש"סמיכות הזמנים" אינה מקרית, אלא עניין האמור "להקיץ", לעורר את הישנים והרדומים מבחינה רוחנית לבצע מעין "חשבון נפש" נוקב עם עצמם, כמו גם עם סביבתם ולתקן את הטעון תיקון גם אם זה נראה, על פניו, הזוי ורחוק "מן העין ומן המחשבה". וזאת, משום שחג החנוכה יכול גם הוא לשמש כ"גורם מזמן" והדבר אף רמוז וטמון במילה: חנוכה. כיצד? - המילה חנוכה בראשי תיבות, היא: חשבון נפש וכך הדבר. ודו"ק. חג החנוכה המוכר לכל בר-דעת כחג האורים יסודו מדברי סופרים, מדרבנן ולא מדאורייתא. חג זה הוא חשוב ומיוחד בכלל מועדי וחגי ישראל. וזאת, משום שהוא מסמל, יותר מכל, את האור המופץ, פיזית ורוחנית, באמצעותם של נרות החנוכה, באמצעותה של אבוקת האש והלהבה החנוכתית הדולקת והמדליקה (תרתי משמע). ודי לנו באם נרענן את זכרוננו באותם ניסים גדולים ועצומים שעשה הקב"ה עם אבותינו המכבים לפני 2,000 שנים ומעלה, קרי: בין השנים 168-163 לפנה"ס (למניינם) כדברי מחברי תפילת "על הניסים": "בימי מתתיה בן יוחנן...חשמונאי ובניו, כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך בית ישראל...ולעמך ישראל עשית פלא וניסים..." [מתוך סידורם של יהודי תימן "תפלת כל פה"]. בחג החנוכה אשר יחול בשנה זו ביום רביעי (הערב), "ביום אשר בו נתלו מאורות עולם" - יזכה בית ישראל בכל אתר ואתר לא רק לחגוג את הניצחון הפיזי של "המעטים נגד הרבים" ושל "עושי התורה נגד הפושעים", אלא, גם ובעיקר, יזכה בית ישראל לחגוג את הניצחון הרוחני של כל אלה המייצגים נכוחה ונאמנה את "תרבות ישראל" הצרופה והאמיתית אשר "בימים ההם", כמו גם "בזמן הזה". התרבות היוונית, ההלניסטית שעיקרה: קידוש תרבות הגוף והחומר - לא פשתה, חלפה ובטלה מן העולם. לדאבון ולמגינת ליבנו, חלק מעם ישראל עדיין מאמץ תרבות קלוקלת זו כאורח-חיים מסיבות שונות, כמו למשל: פתרון בעיית "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". והטענה הרווחת היא שהצטרפות עם ישראל לקהילת העמים ותרבותם (הנלוזה) היא פתרון קיומנו, שהרי "אנו ככל העמים". ואכמ"ל. ולא היא! בזמן הזה, כמו באותם ימים, חובה ושומה עלינו לאמץ ולחקות את משפחת בית חשמונאי, מתתיהו הכוהן ובניו הגיבורים אשר עמדו בגבורה עילאית כנגד האויבים הצוררים (ועוזריהם המתיוונים מבני ברית) אשר רצו לעקור מן השורש את תורת ישראל המסמלת את החיות, את הזוך והטוהר, כמו גם את הערכים החברתיים היהודיים האמיתיים, כמו למשל: חסד, מעשים טובים, פרגון ואהבת הזולת ועוד. ערכים שהם אוניברסאליים וקוסמו-פוליטיים. ואם נלך לאורם ובאותו מתווה רוחני שסללו להם ולנו, בטוחני שהקב"ה באמצעות "לוחמי האמת והצדק", היום, כמו אז, בדרך ניסית ושלא בדרך ניסית, יחיש את הצלתנו מידי כל הקמים עלינו לרעה, "ושלוחים רבים לו לריבון העולמים". מתתיהו הכוהן ובניו הגיבורים לא רק שהצילו פיזית את העם, אלא, אדרבה, העלו והרימו את קרנם ומעמדם של היהודים. אשר על כן, זכו הם להיכלל בפנתיאון ההיסטוריה היהודית לדורותיה, כמצילי ומושיעי העם היהודי.