הרצון לייצר כותרות לוכדות עיניים והמזג הים תיכוני הכה מוכר לנו, מביאים אנשים רציניים ופרשנים למסקנות נמהרות לגבי עתידה של ארה"ב. כול זאת בעקבות המסמכים שאתר ויקיליס פרסם. במקום אחר טענתי, ועודני סבור כך, שפרסום המסמכים הללו הוא פסטיבל תקשורתי ותו לו. המסמכים הללו אינם מעלים ואינם מורידים שום דבר שלא היה ידוע בהיסטוריה הפוליטית מאז ומעולם. מכאן ועד להיסק לוגי, כביכול, שארה"ב תרד מגדולתה מן הבמה העולמית, הדרך ארוכה מאוד, כדי לא לומר, גוזמה בלתי מוצלחת לחלוטין.
מסמכים חסרי ערך ממשי מעבר לרכילויות גם הופעה בפני מצלמות הטלוויזיה או ראיונות ברדיו של אנשים נשואי פנים, מומחים לדיפלומטיה או לארה"ב, לא תשכנע אף אדם שמסמכים שאין להם שום ערך ממשי מעבר לרכילות או התרשמויות של פקידים משועממים או בעלי דמיון פורה , יובילו לקריסת מעמדה הבינלאומי של ארה"ב. שום מסמך העוסק הניתוחים פלסטיים של אשת מנהיג זה או אחר או אמירות כנף, גסות או מבדרות ככל שיהיו, באמת יביאו לירידת מעמדה של ארה"ב בעולם.
ארה"ב אינה אפילו אובמה ולא נשיא אחר. ארה"ב היא מדינה הנהנית מיתרונות שאין לאף מדינה בעולם, הן בתחום הפוליטי, הן בתחום הכלכלי והן בתחום הצבאי. המיקום הגיאוגרפי של ארה"ב הוא המגן הטוב ביותר הקיים בפני הרפתקאות צבאיות. האם מסמך כזה או אחר ישנה את היתרונות הללו? התשובה היא לא רבתי.
מאז מלחמת העולם הראשונה, ארה"ב זכתה למעמד בינלאומי בעל עוצמה בלתי רגילה. העובדה שגם מלחמת העולם הראשונה וגם מלחמת העולם השנייה שהיו לאירועים המכוננים ביותר במאה ה-20, לא פגעו בארה"ב כהוא זה אלא להפך, היא ההוכחה שארה"ב חזקה יותר מכל מסמך. הכלכלה האמריקנית, על שלל מפעליה הצבאיים והאחרים, רק הרוויחה משתי מלחמות העולם. שטחה לא נפגע, התעשיות עבדו מלוא הקיטור, החיים המשיכו להתנהל כסדרם. את מלחמותיה ארה"ב מנהלת הרחק מגבולותיה והדבר מקנה לה יתרונות עצומים. מלחמת וייטנאם הטראומטית, המלחמה באפגניסטן, בעירק ובפקיסטן, על-אף הקורבנות בחיי אדם, לא הביאו לקריסת מעמדה הבינלאומי של ארה"ב . גם בתקופת "המלחמה הקרה" היה חשש שמא בריה"מ תצליח למוטט את ההגמוניה האמריקנית בעולם, אך למרבה הפלא, ארה"ב בתקופתו של רייגן, במיוחד, הביאה לקריסת בריה"מ וכל הגוש הקומוניסטי, האויב המר והנמהר של הליברליזם האמריקני.
מי שמבקש למצוא עוד דוגמאות על השפעתה הגורפת של ארה"ב בעולם, מוזמן לחזור ולבחון את התוצאות של המשבר הכלכלי בעולם, הן בשנות השלושים של המאה הקודמת והן המשבר הכלכלי שפרץ לפני כשנתיים - שלוש. הכול החל בארה"ב וברגע שהכלכלה האמריקנית נכנסה למשבר עמוק, כול העולם, ממש כך, נגרר אחריה. הכלכלות המערביות, אך לא רק, נפלו אחת אחר השנייה ברגע שהמשבר הכלכלי פרץ בארה"ב, כי כולן היו, ועודן גם היום, תלויות בנעשה בארה"ב.
שאלת מעמדה של ארה"ב בעולם גם מתוך המסמכים שפורסמו לאחרונה ניתן להסיק מספר מסקנות שיש להן היבטים אסטרטגיים - כלכליים. הפניות של מנהיגי העולם הערבי לארה"ב לפעול נגד אירן מוכיחות שלפחות בעיני הפונים, ארה"ב מסוגלת, ברמה המעשית, לעשות מעשה ולא שום מעצמה אחרת. מנהיגי מדינות ערב שמים את פעמיהם לארה"ב כי הם יודעים היטב היכן נמצא הכוח. מאידך, אותם מנהיגים ערביים יודעים להבטיח היטב את האינטרסים הכלכליים המאוד עמוקים שיש לארה"ב באזור מזרח התיכון. גם אם ינסו לשכנע אותנו שמלחמת המפרץ הראשונה נבעה מהתגרותו של
סדאם חוסיין בארה"ב והעולם החופשי או מיני שטויות אחרות, לא יצליחו להסתיר את הסיבה העיקרית: הפלישה העירקית לשדות הנפט העצומים בכווית והאיום על האינטרסים הכלכליים של ארה"ב ומדינות מערביות אחרות שחששו מאוד מאובדן ההגמוניה הכלכלית. בערב הסעודית אין אהדה לארה"ב בקרב האזרחים, בלשון המעטה. לעומת זאת, המנהיגים הרודניים של מדינה זו יודעים היטב שללא ארה"ב, כיסאותיהם יתנדנדו עד קריסה. אותו הדבר בנסיכויות המפרץ מהן זורם הנפט לארה"ב ובתמורה, ארה"ב ערבה להמשך קיומם של השלטונות הפרו - אמריקניים.
ויקיליקס, עם כל הכבוד, לא מסכן את מעמדה של ארה"ב בעולם. נכון שיש עליות ומורדות במדיניות החוץ של ארה"ב, אך מי מבין המדינות בעולם אינה עושה טעויות?.
