אקדים ואומר כי איני מנוי של סלקום ואין ברשותי מניות שלה, כך שאינני כותב מפוזיציה של זעם. אין לי גם אינטרס באף אחת ממתחרותיה. אני מעלה את הדרישה לפיטוריו של עמוס שפירא רק מתוך דאגה לתרבות הניהול הישראלית, שסלקום באירוע הזה הוא רק דוגמה לה.
כמי שניהל את ההקמה והתפעול של כמה מערכות סלולריות בחיי, אני יודע שלתקלה מהסוג הזה יכולות להיות סיבות רבות. בשלב זה איני יודע דבר על סיבת התקלה, אך הסיבה הספציפית אינה חשובה. גם אם בסופו של תהליך, יימצא איזה ש.ג. שעשה את הטעות שגרמה לתקלה, המסקנה שלי לא תשתנה. במערכת תקשורת ש-3.3 מיליון איש תלויים בה, ובמקרים לא מעטים התלות הזו היא עניין של חיים ומוות, אסור שתקלה כזו תקרה, בכל מחיר.
מניעה - כיצד? כיצד אם כך ניתן למנוע תקלה, שכפי שאמרתי יכולות להיות סיבות רבות להתרחשותה. מניעת התקלה תלויה בשני גורמים - כוח האדם ההנדסי, והתשתית.
כדי שכוח האדם יוכל למנוע התרחשות של תקלה כזו, עליו להיות ברמה מקצועית טובה, הוא חייב לחוש הזדהות עם החברה בה הוא עובד, ומעל לכל הוא חייב לחוש שיש לו גיבוי מההנהלה הבכירה. כל הדרישות הללו - ובמיוחד האחרונה שבהן - תלויות במנכ"ל. האם עמוס שפירא דאג לכך שכוח האדם ההנדסי בחברה יענה על הדרישות הללו? ההפך הוא הנכון. מאז הגעתו לחברה הוא הפחית בערכה של היכולת ההנדסית של החברה, ופגע באופן עקבי במוטיבציה שלה ובגיבוי שהיא חשה.
כוח-אדם הנדסי שעונה על הדרישות שהצבתי, הוא הערובה לכך שהמערכת תתוכנן ותתוחזק על-פי נהלים מוקפדים, אשר בודקים ומוודאים כל דבר בדיקה ווידוא כפול, בלי קיצורי-דרך ובלי "סמוך" ו"יהיה בסדר". הגיבוי נדרש לאנשי ההנדסה כדי שיוכלו במידת הצורך לעצור או לדחות פעולות פזיזות שלעתים אנשי השיווק מובילים מתוך התלהבות יתרה.
גם העובדה, ששעות רבות לאחר תחילת התקלה, אנשי ההנדסה של סלקום לא נתנו למנכ"ל שלהם תשובה ברורה - מתי תסתיים התקלה, מעידה שהדילול שעשה עמוס שפירא ברמת כוח האדם ההנדסי עברה את הקו האדום.
כדי שהתשתית תתאים למניעת תקלות מהסוג הזה, יש צורך בנכונות להשקיע ולקדם את המערכת. יש צורך לקיים במערכת יתירות כזו, שגובלת בבזבוז רק כדי שלא כל הביצים יהיו מונחות בסל אחד, ובנוסף, לכל מרכיב חיוני במערכת יהיה תחליף הנכנס לפעולה מיידית. יש צורך להשקיע באמצעי בקרה ופיקוח, אשר כל זמן שהכל בסדר, נראה כאילו הם מיותרים לחלוטין. אלא שגם כאן, יש סימנים ברורים לכך שסלקום נהגה אחרת.
הדיבידנד - חזות הכל כדי לרצות את הבעלים, נהג עמוס שפירא במדיניות שמעדיפה חלוקת דיבידנד על-פני השקעה בשדרוג וקידום המערכת, וככל הנראה גם על-פני יצירת רזרבות בתשתית שיאפשרו גיבוי למצב של תקלה. בנקודה זו לצערי, עמוס שפירא אינו יוצא-דופן. מאז עברו שלוש חברות התקשורת הגדולות בארץ לידיהם של בעלי שליטה ממונפים, הדיבידנד הוא חזות הכל.
חברה יכולה להתנהל בהצלחה גם עם כוח-אדם הנדסי שחוק וחסר-גיבוי, ואפילו עם תשתית מיושנת ובלתי מספקת, כל זמן שלא קורה שום דבר חריג. עד כה שיחק המזל לעמוס שפירא, כמו גם למנכ"לים אחרים שנוהגים כמוהו בחברות אחרות. הטעות העיקרית של עמוס שפירא היא כנראה שהוא נשאר יותר מדי זמן בתפקיד שלו, במקום לנהוג כמו דומיו, שממהרים לפרוש כדי לעבור לתפקיד בכיר ומתגמל יותר, או כדי לעבור לעסקים פרטיים. כך הוא דחק את המזל שלו רחוק מדי, והוא עדיין בסביבה כשמגיעות התוצאות.
אגב, למרות הביקורת שלי על התפקוד של עמוס שפירא, ואף שאיני מכיר אותו אישית, אני מתרשם שכשלעצמו הוא אדם הגון, ערכי ובעל יושרה, ולא אתפלא אם הוא לבדו יסיק את המסקנות לגבי המשך כהונתו גם בלי קשר למאמר שלי. או שאולי אני מושפע מהגורם היחיד בחברה שבו סלקום משקיעה בנדיבות - יחסי הציבור.
