מדיווחי התקשורת במרקע הטלוויזיה על אודות האש בכרמל, עולה כי רוב השדרים מתאמצים להסתיר מהציבור מידע על אודות מקורות ההצתה וההתחקות אחריהם.
ידיעה קצרצרה של
רוני דניאל, כי אנשים פרטיים נקטו יוזמה וכיסו שטחים מיוערים המועדים לפורענות של הצתה בגליל, וכי יוזמה זו העלתה ממצאים מחשידים ברורים - נבלמה בעודה בתחילתה, ודניאל הושתק מיד, כדי שהנושא לא "יוסט", חלילה, מהמתווה שנקבע לו על-ידי מפלגת השמאל בדמותה של התקשורת הישראלית.
ראש הממשלה מוצג בראי מפלגת השמאל התקשורתית, כאילו הוא מדווח על ניצחונו מול האש, דבר שרחוק מהמציאות, שכן ב"מלחמה" זו יש רק מפסידים; בין מעט, בין הרבה; ובנוסף, שמעתי את דבריו של ראש הממשלה בשידור בו מדובר, ונחה דעתי כי ראש הממשלה לא נקט בלשון של מנצחים כלל.
אלא שכך "ראה" השדרן את נאומו של ראש הממשלה, ועם עיוות קל ולגלוג שגרתי - העביר מסר לא אובייקטיבי לקהל הצופים.
כל מה שצריך לעשות כדי לתפוש מציתים לאומניים, הוא להציב מצלמות במיקומים מועדים לפורענות, ברציפות, דבר שהוא קל וזול יחסית לכל השקעה אחרת בנושא, אם באמת יש עניין לגלות מי הצית מה ולמה.
יאמרו, ודאי, מה אני מעלה חשדות בעוד האש בוערת. אכן, אני מעלה חשדות במפורש, בעוד האש בוערת. החשדות עולות כלפי כל מי שמקשיב למה שנאמר בכל זאת בתקשורת ורוצה לקלוט את מה שהיא רוצה להסתיר.
כמובן שהרעיון להתמגן על-ידי רכישת מטוסי כיבוי הוא טוב, אבל נראה לי כי לא יהיה לטייסי הכיבוי עבודה אם יינקטו כמה פעולות תומכות אחרות, בתחום האיתור, החקיקה, הענישה והאכיפה.
