לאחר צפייה דרוכה של מספר ימים באסון אשר התרחש במדינת ישראל בשריפה הענקית בהרי הכרמל, יש לדעתי לפעול במספר מישורים. להלן ההמלצות:

• העברת מערך כיבוי האש וההצלה ממשרד הפנים למשרד לביטחון פנים. המשרד לביטחון פנים חייב לטפל בכל הנושאים הקשורים לביטחון פנים - מערך כיבוי האש הוא אחד מהתחומים הללו.

• יש לתקצב את מערך כיבוי האש בתקציב רחב וקבוע בחוק. כמו-כן, יש להקים ועדת תמיכות כפי שיש ועדה מיוחדת לסל הבריאות. תפקידו של מערך התמיכות יהיה לתקצב בתקציב נוסף בכל שנה ושנה צרכי הצטיידות מיוחדים למערך כיבוי האש - מרכישת מטוסי כיבוי ועד לרכישות מיוחדות, כולל ספינת כיבוי.

• חקיקת מספר חוקים אשר ירתיעו מציתים בזדון - להלן ההמלצות לחקיקת החוקים:

• א) כל המצית הצתה שהיא בזדון, יואשם בכתב אישום בניסיון לרצח, עם כל המשתמע מכך. כל רכושו יחולט לצרכי פיצוי וכיסוי הנזקים אותם גרם. באם נגרמו אבדות בנפש, יואשם ברצח בכוונה תחילה.
  ב) כל מי שגורם להצתה ברשלנות, יואשם בגרימת מוות ברשלנות אם היו אבדות בנפש. אם לא היו אבדות בנפש, יואשם בניסיון לגרימת מוות. וכן יחולט כל כספו ורכושו לשם מימון הפיצוי והשיקום של הנזקים אותם גרם.
  ג) כל מי שיגרום להצתה ממניעים לאומניים, יואשם בניסיון לרצח. אם יהיו נפגעים בנפש, יואשם ברצח. כמו-כן, יחולט כל רכושו.
  בכל מקרה, על כל אחד מהסעיפים הללו יש להטיל עונשי מינימום כאשר בסעיפים א' ו-ג' אני הייתי מטיל עונשי מינימום של מאסר עולם.

• יש להקים במסגרת המשרד לביטחון פנים מנהלת מיוחדת להיערכות לרעידות אדמה ולתקצב אותה בתקציב קבוע, ולא להשאירה כפי שהושארה השנה לקראת שנת התקציב החדשה, על-ידי נערי האוצר מדושני העונג, ללא תקציב כלל.

לסיום דבריי אלו - על ראש הממשלה והשרים למשול ולא להיגרר אחרי פקידי אוצר או כל פקיד אחר. זאת אחריות הממשלה ולא של פקיד זה או אחר. אם פקיד זה או אחר - ולא חשוב מה תפקידו - לא יבצע את המוטל עליו על-ידי הממשלה או השר הממונה עליו, או ימשוך ויסרבל, או ינסה למנוע זאת - יש לסיים את תפקידו של מדושן עונג זה מיידית. אין להטיל את האחריות על האחרים. הממשלה והשרים בכל קדנציה וקדנציה הם הם האחראים על הנעשה במשרדם. על כן, ניסיונות ההתנערות של שר הפנים אליהו ישי מהמחדל הקשה שהתרחש בפרשת האסון בהרי הכרמל, הם חמורים. לאחר שהוא מחמם את כיסאו בתפקידו כשר הפנים זה מספר שנים, פשוט מצחיקים ופוגעים באינטליגנציה ניסיונות ההתנערות שלו מאחריותו למחדל הקשה הזה. הוא שר הפנים והוא הממונה על מערך הכיבוי וההצלה. הוא הזניח את כל הנושא ועל כן הוא הראשון שצריך לעמוד לדין על כך. יש להאשימו בגרימת מוות ברשלנות. יש להעמידו לדין פלילי בגין המחדל החמור וכן במותם של אנשים לשווא. כמו-כן, הוא אישית והממשלה כולה אחראים לכל הנזקים שנגרמו בשל ההזנחה הפושעת. הוא, כשר הממונה על מערך כיבוי האש, והממשלה כולה בהתנהלותה בנושא זה.